Rif Yevamot 4 רי״ף יבמות ד׳

דאי אשמעינן יש זיקה הוה אמינא ה"מ בחד אבל בתרי אין זיקה קמ"ל הלכה כר' יהודה בן בתירא ואי אשמעי' הלכה כר' יהודה בן בתירא הוה אמינא ה"מ מחיים אבל אחר מיתה פקעה לה זיקה קמ"ל דזיקה בכדי לא פקעה וכן הלכתא:

מתני' (דף כ.) כלל אמרו ביבמה כל שאיסורה איסור ערוה לא חולצת ולא מתייבמת איסור מצוה ואיסור קדושה חולצת ולא מתייבמת אחותה שהיא יבמתה או חולצת או מתייבמת איסור מצוה שניות מדברי סופרים איסור קדושה אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט ממזרת ונתינה לישראל בת ישראל לנתין ולממזר:

גמ' אחותה שהיא יבמתה או חולצת או מתיבמת.

אחותה דמאן אילימא אחותה דאיסור מצוה כיון דמדאורייתא רמיא קמיה קא פגע באחות זקוקתו אלא אחותה דאיסור ערוה ^*לשון הרב אלפס (ג"א)כגון שלשה אחים שנים מהן נשואים שתי אחיות ומתו הנשואין את האחיות והיתה אחת מהן אסורה עליו איסור ערוה אסור בה ומותר באחותה רצה חולץ רצה מיבם וזו היא שאמרו אחותה שהיא יבמתה או חולצת או מתיבמת:

איסור מצוה שניות מדברי סופרים ואמאי קרו לה איסור מצוה אמר אביי מצוה לשמוע דברי חכמים:

איסור קדושה אלמנה לכהן גדול . ואמאי קרו לה איסור קדושה דכתיב (ויקרא כ״א:ו׳) קדושים יהיו לאלהיהם:

אלמנה לכהן גדול וכו': לא שנא מן האירוסין ולא שנא מן הנשואין (דף כא.) ת"ר מה הן שניות אם אמו ואם אביו ואשת אבי אביו ואשת אבי אמו ואשת אחי האב מן האם ואשת אחי האם מן האב או מן האם וכלת בנו וכלת בתו ומותר אדם באשת חמיו ובאשת חורגו ואסור בבת חורגו וחורגו מותר באשתו ובבתו ואשת חורגו אומרת אני מותרת לך ובתי אסורה לך:

בת חורגו דאורייתא היא דכתיב (ויקרא י״ח:י״ז) את בת בנה ואת בת בתה אלא משום דקא בעי למיתני סיפא אשת חורגו אומרת אני מותרת לך ובתי אסורה לך דאף על גב דבתי אסורה לך מדאורייתא בדידי לא גזרו רבנן תנא רישא נמי בת חורגו אי הכי אשת חמיו נמי תימא אני מותרת לך ובתי אסורה לך הא פסיקא ליה והא לא פסיקא ליה דזמנין

דמתה אשתו ומותר באחותה:

אמר רב ארבע נשים יש להן הפסק ונקיט רב בידיה תלת אשת אחי האם מן האב ואשת אחי האב מן האם וכלת בתו וזעירי מוסיף אף אשת אבי אמו:

(דף כב.) תני רבי חייא שלישי שבבנו ושבבתו ושבבן אשתו ושבבת אשתו שניה רביעי שבחמיו ושבחמותו שניה אמר ליה רב אשי לרב כהנא שניות דבי ר' חייא יש להן הפסק או אין להן הפסק ואתינן למיפשטה מהא דאמר רב ד' נשים יש להן הפסק ארבע ותו לא מידי דשמעת מינה דהני דר' חייא אין להן הפסק ודחינן כי קאמר רב לההיא מתניתא קאמר ואתיא למיפשטא מדרבי חייא גופיה דתני שלישי ורביעי שלישי ורביעי אין טפי לא ודחינן דילמא משלישי ואילך ומרביעי ואילך ולא אפשיטא בהדיא:

ירושלמי ^*הלכה דתני בר קפרא מוסיף אם אבי אביו ואם אבי אמו:

^*מס' ד"א פ"א ע"שאשת אחי אביו אסורה לו ובתו מותרת לו ואחי אביו מותר באשתו ובבתו אשת אחי אמו אסורה לו ובתו מותרת לו אחי אמו מותר באשתו ובבתו נושא אדם אשת בן אחיו ואשת בן אחותו ובת אחיו ובת אחותו המחזיר גרושתו משנשאת חולצת ולא מתיבמת צרתה מתיבמת:

^*שם בריש הפרקלעולם אין אדם פוסל את אשתו ואפי' בא על אחותה או על אמה או על בתה:

^*הוא במשנה ריש פ"ו דף עג: בשנוי לשוןכל העריות האמורות בתורה הבא עליהן שוגג או מזיד פסלה מן הכהונה:

ומה בין עריות לשניות עריות עבר ונשאה יוצאת בלא גט והולד ממזר שניות יוצאת בגט והולד כשר וזו וזו אין להן כתובה עריות פוטרות צרותיהן שניות חולצות ולא מתיבמות צרת שניה או חולצת או מתיבמת וגרים אסורים בעריות (דף כב.) כדי שלא יאמרו באנו מקדושה חמורה לקדושה קלה אבל בשניות מותרין אמר ר"נ גרים הואיל ואתו לידן נימא בהו מילתא אחים מן האם לא יעידו ואם העידו עדותן עדות אחים מן האב מעידין לכתחלה אמימר אמר אפילו אחים מן האם נמי מעידין לכתחלה ומאי שנא מערוה ערוה לכל מסורה עדות לבית דין מסורה וגר שנתגייר כקטן שנולד דמי:

מתני' מי שיש לו אח מכל מקום זוקק את אשת אחיו ליבום ואחיו הוא לכל דבר חוץ ממי שיש לו אח מן השפחה ומן העובדת כוכבים מי שיש לו בן מכ"מ פוטר את אשת אביו מן היבום וחייב על מכתו ועל קללתו ובנו הוא לכל דבר חוץ ממי שיש לו מן השפחה ומן העובדת כוכבים:

גמ' מ"מ לאיתויי מאי אמר רב יהודה לאיתויי ממזר ^*לשון האלפסיושמע מינה דחייבי לאוין מדאורייתא בני יבום נינהו כדקיימא לן בכ"מ שאתה מוצא עשה ולא תעשה אם אתה יכול לקיים את שניהם מוטב