Rif Yevamot 43 רי״ף יבמות מ״ג

הכי ואפילו תרי סהדי לא סמכינן עלייהו וכ"ש עד אחד או אשה חיישינן דילמא אאומדן דעתא קא מסהדי וכן הלכתא ההוא גברא דאפקיד שומשמי גבי חבריה א"ל הב לי שומשמאי א"ל שקלתינהו א"ל והא כן וכן הויאן ובחביתא רמיאן א"ל דידך שקלתינהו והני אחריני נינהו סבר רב חסדא למימר היינו שני תלמידי חכמים דלא אמרינן אזול הני לעלמא והני אחריני נינהו א"ל רבה מי דמי התם קאמרי סימנין הכא שומשמי מאי סימנין אית בהו ודקאמר ליה כן וכן הויאן אימור איתרמויי איתרמי ליה:

(דף קטז.) מאי הוי עלה רב יימר אמר לא חיישינן שמא פינן רבינא אמר חיישינן והלכתא חיישינן:

(דף קטו:) יצחק ריש גלותא בר אחתיה דרב ביבי הוה קאזיל מקורטבא לאספמיא ושכיב שלחו מתם יצחק ריש גלותא בר אחתיה דרב ביבי הוה קאזיל מקורטבא לאספמיא ושכיב מי חיישינן לתרי יצחק או לא אביי אמר חיישינן רבא אמר לא חיישינן וקיי"ל כרבא:

(דף קטז.) ההוא גיטא דאישתכח בסורא וכתב ביה הכי בסורא מתא אנא ענן בר חייא נהרדעא פטר ותריך ית פלוניתא אינתתיה ובדוק רבנן מסורא ועד נהרדעא ולא הוה ענן בר חייא אחרינא לבר מענן בר חייא מחגרא דהוה בנהרדעא ואתו סהדי אמרי כי איכתיב האי גיטא ענן בר חייא מחגרא גבן הוה בנהרדעא אמר אביי אפילו לדידי דחיישינא הכא לא חיישינא הא קאמרי סהדי דההוא יומא כי איכתב האי גיטא ענן בר חייא מחגרא גבן הוה בנהרדעא מאי קא בעי בסורא אמר רבא אפי' לדידי דלא חיישינא הכא

חיישינא דלמא בגמלא פרחא אזל אי נמי בקפיצה אי נמי מילי מסר כדאמר להו רב לספריה וכן אמר להו רב הונא לספריה כי איתינכו בשילי כתובו בשילי ואף על גב דמסירי לכו מילי בהיני וכי איתינכו בהיני כתובו בהיני ואף על גב דמסירי לכו מילי בשילי והלכתא כרבא:

קטטה בינו לבינה. היכי דאמי קטטה בינו לבינה אמר רב יהודה אמר שמואל באומרת לבעלה גירשתני בפני פלוני ופלוני ושיילינהו ואמרו לא היו דברים מעולם:

(דף קטז:) איבעיא להו עד אחד בקטטה מהו ולא איפשיטא:

מתני' בית שמאי אומר תנשא ותטול כתובה בית הלל אומר תנשא ולא תטול כתובה אמרו להן בית שמאי התרתם את הערוה החמורה לא תתירו את הממון הקל אמרו להן בית הלל מצינו (דף קיז.) שאין האחין נכנסין לנחלה על פיה אמרו להן בית שמאי והלא מספר כתובתה נלמוד שכך כתב לה כשתנשאי לאחר תטלי כתובתיך חזרו בית הלל להורות כדברי בית שמאי:

גמ' אמר רב חסדא נתייבמה יבמה נכנס לנחלה על פיה הן דרשו מדרש כתובה אנו לא נדרוש מדרש תורה יקום על שם אחיו המת והרי קם:

אמר רב נחמן באה לבית דין ואמרה מת בעלי התירוני להנשא מתירין אותה לינשא ונותנין לה כתובתה תנו לי כתובתי אף להנשא אין מתירין אותה מאי טעמא אדעתא דכתובה אתאי:

איבעיא להו התירוני להנשא ותנו לי כתובתי מהו כיון דקאמרה תנו לי כתובה אדעתא דכתובה אתיא או דילמא כל מילי דאית ליה לאיניש קאמר להו בבי דינא ואם תימצי לומר כל מילי דאית ליה לאיניש קאמר להו בבי דינא תנו לי כתובתי והתירוני להנשא מהו הכא ודאי אדעתא דכתובה אתאי ולא מהימנא או דילמא משום דלא ידעה במאי משתריא מאי תיקו ועבדינן לחומרא:

מתני' הכל נאמנין להעידה חוץ מחמותה ובת חמותה וצרתה ויבמתה ובת בעלה מה בין גט למיתה כתב מוכיח:

(דף קיז:) עד אומר מת ונשאת ובא אחר ואמר לא מת הרי זו לא תצא עד אומר מת ושנים אומרים לא מת אף על פי שנשאת תצא שנים אומרים מת ועד אחד אומר לא מת אף על פי שלא נשאת תנשא:

אחת אומרת מת ואחת אומרת לא מת זו שאמרה מת תנשא ותטול כתובה וזו שאמרה לא מת לא תנשא ולא תטול כתובה אחת אומרת מת ואחת אומרת נהרג רבי מאיר אומר הואיל ומכחישות זו את זו הרי אלו לא ינשאו רבי יהודה ורבי שמעון אומרים הואיל וזו וזו מודות שאינו קיים הרי אלו ינשאו:

עד אומר מת ועד אומר לא מת אשה אומרת מת ואשה אומרת לא מת הרי זו לא תנשא:

גמ' (דף קיז.) תניא ר' יהודה מוסיף אף אשת אב והכלה אמרו לו אשת אב הרי היא בכלל בת הבעל כלומר כשם שבת הבעל אינה מעידה לאשת אב כך אשת אב אינה מעידה לבת הבעל וכלה הרי היא בכלל חמות כשם שאין החמות מעידה לכלתה משום דסניא לה כך הכלה אינה מעידה לחמותה דסניא לה כדכתיב (משלי כ״ז:י״ט) כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם:

(דף קיז:) עד אומר מת ונשאת ובא אחר ואמר לא מת הרי זו לא תצא טעמא דנשאת הא לא נשאת לא תנשא והאמר עולא כל מקום שהאמינה תורה עד אחד הרי כאן שנים ואין דבריו של אחד במקום שנים הכי קאמר עד אומר מת והתירוה להנשא ובא אחר ואמר לא מת לא תצא מהיתרה הראשון