Rif Yevamot 8 רי״ף יבמות ח׳

משום דהויא יבמה שהותרה ונאסרה וחזרה והותרה תחזור להיתרה הראשון ורבי יוחנן אמר מתה שניה מותר בראשונה אבל מתה ראשונה אסור בשניה מאי טעמא דכל יבמה שאין אני קורא בה בשעת נפילה יבמה יבא עליה הרי היא כאשת אח שיש לה בנים ואסורה ורב הני מילי היכא דקאי באפה איסור אחות אשה דאורייתא אבל הכא זיקה דרבנן היא וקי"ל כר' יוחנן דכל רב ורבי יוחנן הלכה כרבי יוחנן:

מתני' (דף כו.) היתה אחת מהן אסורה על זה איסור ערוה אסור בה ומותר באחותה והשני אסור בשתיהן איסור מצוה ואיסור קדושה חולצות ולא מתיבמות היתה אחת מהן אסורה על זה איסור ערוה והשניה אסורה על זה איסור ערוה האסורה לזה מותרת לזה והאסורה לזה מותרת לזה וזו היא שאמרו אחותה שהיא יבמתה או חולצת או מתיבמת:

(דף כח:) ג' אחין ב' מהם נשואין שתי אחיות או אשה ובתה או אשה ובת בתה או אשה ובת בנה ומתו הנשואין את האחיות הרי אלו חולצות ולא מתיבמות ורבי שמעון פוטר היתה אחת מהן אסורה עליו איסור ערוה אסור בה ומותר באחותה איסור מצוה ואיסור קדושה חולצות ולא מתיבמות:

(דף כט.) שלשה אחין שנים מהן נשואין שתי אחיות ואחד מופנה ומת אחד מבעלי אחיות ועשה בה מופנה מאמר ואחר כך מת אחיו השני ב"ש אומרים אשתו עמו והלה תצא משום אחות אשה ובית הלל אומרים מוציא את אשתו בגט ובחליצה ואשת אחיו בחליצה וזו היא שאמרו אי לו על אשתו ואי לו על אשת אחיו:

(דף ל.) ג' אחין ב' מהן נשואין שתי אחיות ואחד נשוי נכרית ומת א' מבעלי אחיות וכנס נשוי נכרית את אשתו ומת השניה יוצאת משום אחות אשה והראשונה משום צרתה עשה בה מאמר ומת נכרית חולצת ולא מתיבמת: ^*בד"ק ובד"ס ליתא לתי' גמ'

גמ' וה"ה אע"ג דלא עשה בה מאמר ומת נכרית מיחלץ חלצה יבומי לא מיבמה דהויא צרת אחות אשה בזיקה והא דקתני מאמר לאפוקי מבית שמאי דאמרי מאמר קונה קנין גמור ואפילו חליצה נמי לא תיבעי קמ"ל דצריכה חליצה:

מתני' ג' אחין ב' מהן נשואין ב' אחיות ואחד נשוי נכרית ומת הנשוי נכרית וכנס אחד מבעלי אחיות את אשתו ומת הראשונה יוצאה משום אחות אשה והשניה משום צרתה עשה בה מאמר ומת נכרית חולצת ולא מתיבמת:

ג' אחין ב' מהם נשואין שתי אחיות ואחד נשוי נכרית ומת אחד מבעלי אחיות וכנס נשוי נכרית את אשתו ומתה אשתו של שני ואחר כך מת נשוי נכרית הרי זו אסורה עולמית הואיל ונאסרה עליו שעה אחת:

ג' אחין ב' מהם נשואין שתי אחיות ואחד נשוי נכרית וגירש אחד מבעלי אחיות את אשתו ומת

הנשוי נכרית וכנסה המגרש ומת זו היא שאמרו וכולן אם מתו או נתגרשו או מיאנו צרותיהן מותרות:

גמ' טעמא דגירש אחד מבעלי אחיות את אשתו ואחר כך מת הנשוי נכרית הוא שהנכרית מותרת אבל מת הנשוי נכרית ואח"כ גירש אחד מבעלי אחיות את אשתו ומת נכרית מיחלץ חלצה יבומי לא מיבמה דהויא לה נכרית צרת אחות אשה בזיקה ואע"ג דגירש לה לאחות אשה לא משתריא לה נכרית דגזרינן משום זיקה דעלמא

ואי קשיא לך צרת ערוה מן הנישואין דהא כיון דגירש לערוה או שמתה ואח"כ מת משתריא צרתה ולא גזרינן משום הך דלא נתגרשה התם כיון דערוה היא מיגמר גמרי לה אינשי וקלא אית לה הכא זיקה דרבנן היא אי נמי התם גבי ערוה כיון דגרשה מיקמי דנפלה לה קמי יבם מהני בה גירושין דכי נפלה לה צרה גבי יבם בהתירה נפלה קמיה אבל הכא גבי נכרית כיון דבשעת נפילה באיסור זיקה נפלה קמיה לא מהני בה גירושין ולא מידי והאי טעמא טפי עדיף ומסתברא מההוא קמא:

מתני' וכולן שהיו בהם ספק קידושין או ספק גירושין הרי אלו חולצות ולא מתיבמות כיצד ספק קידושין זרק לה קידושין ספק קרוב לה ספק קרוב לו זהו ספק קידושין כיצד ספק גירושין כתב בכתב ידו ואין עליו עדים יש עליו עדים ואין בו זמן יש בו זמן ואין בו אלא עד אחד זהו ספק גירושין: ^*בד"ק ובד"ס ליתא לתי' גמ'

גמ' וכן אם היתה עומדת ברה"ר וזרק לה גיטא ספק קרוב לה ספק קרוב לו ספק גירושין הוא וחולצת ולא מתיבמת כדאיתא בקידושין דאמר רבא (מכילתין דף לא:) כל שיש בקידושין יש בגירושין ויש בגירושין מה שאין בקידושין וזהו בגירושין דקתני במתני' לאו דווקא הוא אלא משום דתנא זהו בקידושין תנא נמי זהו בגירושין וזהו דקידושין למעוטי מאי למעוטי זמן דליכא בקידושין ומפני מה לא תקנו רבנן זמן בקידושין בשלמא