Rif Yoma 5 רי״ף יומא ה׳

מב"ד ואע"ג דקא צייד כוורי ראה תינוק שנפל לבור עוקר חולי' ומעלהו והזריז הרי זה משובח ואינו צריך ליטול רשות מב"ד ואע"ג דקא מתקן דרגא לחול ננעלה דלת בפני תינוק שובר את הדלת ומוציאו והזריז הרי זה משובח ואינו צריך ליטול רשות מב"ד ואע"ג דקא מיתבר ליה שיפי:

מכבין ומפסיקין מפני הדליקה והזריז הרי זה משובח ואינו צריך ליטול רשות מב"ד ואע"ג דקא ממכיך מכוכי וצריכא דאי אשמועינן ים משום דאי לא מסיק ליה מיית אבל בור איפשר דיתיב אפומא דבירא ומכשכש ליה צריכא ואי אשמועינן בור משום דקא מבעית אבל דלת איפשר דיתיב ליה בהאי גיסא ומכשכש ליה באמגוזי צריכא מכבין ומפסיקין למה לי אמר ר' אלעזר לא נצרכה אלא לחצר אחרת:

אמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל לא הלכו בפקוח נפש אחר הרוב היכי דמי אילימא דאיכא תשע' ישראל וחד עובד כוכבים הא רובא ישראל נינהו אי נמי מחצה על מחצה ספק נפשות להקל אלא דאיכא תשעה עובד כוכבים ואחד ישראל הא נמי פשיטא דהוה ליה קבוע וכל קבוע כמחצה על מחצה דמי לא צריכא דפריש חד מנייהו ואזל לחצר אחרת ונפלה בה דליקה מהו דתימא כל דפריש מרוב קא פריש ולא מפקחינן קא משמע לן אין הולכין בפיקוח נפש אחר הרוב איני והאמר ר' אסי אמר רבי יוחנן אפי' תשעה עובדי כוכבים ואחד ישראל באותו חצר מפקחין בחצר אחרת אין מפקחין לא קשיא הא דפרוש כולהו והא דפרוש מקצתייהו:

מתני' מי שנפלה עליו מפולת ספק הוא שם ספק אינו שם ספק חי ספק מת ספק עובד כוכבים ספק ישראל מפקחין עליו מצאוהו חי מפקחין עליו ואם מת יניחוהו:

גמ' (דף פה.) מצאוהו חי מפקחין עליו פשיטא לא צריכא אלא אפי' לחיי שעה תנו רבנן עד היכן הוא בודק עד טבורו ויש אומרי' עד חוטמו בדק ומצא עליונים מתים לא יאמר כבר מתו התחתונים מעשה היה ונמצאו העליונים מתים והתחתונים חיים אמר רב פפא מחלוקת ממטה למעלה אבל ממעלה למטה כיון דבדק ליה עד חוטמו שוב אינו צריך דכתיב (בראשית ו׳:י״ז) כל אשר נשמת רוח חיים באפיו ומנא לן דפקוח נפש דחי שבת (שם ע"ב) א"ר יהודה אמר שמואל אמר קרא (ויקרא י״ח:ה׳) אשר יעשה אותם האדם וחי בהם וחי בהם ולא שימות בהם:

מתני' חטאת ואשם ודאי מכפרין מיתה ויום הכפורים מכפרין עם התשובה והתשובה מכפרת על עבירות קלות על עשה ועל לא תעשה ועל חמורות הוא תולה עד שיבא יום הכפורים ויכפר:

גמ' תשובה מכפרת על עבירות קלות על עשה ועל לא תעשה השתא על לא תעשה מכפרת על עשה מיבעיא אמר רב יהודה הכי קאמר על עשה ועל לא תעשה שניתק לעשה:

(דף פו.) שאל רבי מתיה בן חרש את ר' אלעזר בן עזריה ברומי שמעת ארבעה חלוקי כפרה שהיה רבי ישמעאל דורש א"ל שלשה הן ותשובה עם כל אחת ואחת מהן עבר אדם על מצות עשה ועשה תשובה אינו זז משם עד שמוחלין לו שנא' (ירמיהו ג׳:כ״ב) שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם עבר על לא תעשה ועשה תשובה תשובה תולה ויוה"כ מכפר שנאמר (ויקרא יז) כי ביום הזה יכפר עליכם עבר אדם על כריתות ועל מיתות ב"ד ועשה תשובה תשובה ויוה"כ תולין ויסורים ממרקין שנא' (תהילים פ״ט:ל״ג) ופקדתי בשבט פשעם

ובנגעים עונם אבל כל מי שיש בידו חלול השם אין כח בתשובה לתלות ולא ביום הכפורים לכפר ולא ביסורין למרק אלא כולן תולין ומיתה ממרקת שנאמר (ישעיהו כ״ב:י״ד) ונגלה באזני יי' צבאות אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון

היכי דמי חלול השם אמר רב כגון אנא דשקילנא בישרא מטבחא ולא יהיבנא דמי לאלתר ורבי יוחנן אמר כגון אנא דמסגינא ארבע אמות בלא תורה ובלא תפילין רב נחמן בר יצחק אמר כגון דאמרי אינשי שרא ליה מאריה לפלניא רב יצחק בר רב דימי אמר כגון שחביריו בושין משמועתו

ת"ר בזמן שאדם קורא ושונה ומשמש ת"ח ודיבורו בנחת עם הבריות ומקחו ומתנו בשוק נאה ונושא ונותן באמונה מה הבריות אומרות עליו אשרי איש פלוני שלמד תורה אשרי אביו ואשרי רבו שלמדוהו תורה אוי להן לבני אדם שלא למדו תורה פלוני שלמד תורה ראיתם כמה יפים דרכיו וכמה מתוקנין מעשיו עליו הכתוב אומר (ישעיהו מ״ט:ג׳) ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר ובזמן שאדם קורא ושונה ואין דבורו בנחת עם הבריות ואין מקחו ומתנו נאה ואינו נושא ונותן באמונה מה הבריות אומרות עליו אוי לו לפלוני שלמד תורה אוי לו לאביו ולרבו שלמדוהו תורה אשריהם לבני אדם שלא למדו תורה פלוני שלמד תורה ראיתם כמה מכוערין מעשיו וכמה מקולקלין דרכיו עליו הכתוב אומר (יחזקאל לו) באמור להם עם ה' אלה ומארצו יצאו

א"ר חמא בר חנינא גדולה תשובה שמביאה רפואה לעולם שנא' (ירמיהו ג׳:כ״ב) שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם אמר רבי לוי גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד שנא' (הושע יד) שובה ישראל עד ה' אלהיך (דף פו:) היכי דמי בעל תשובה כגון שבא דבר עבירה לידו ופירש מחוי רב יהודה באותו מקום ובאותו פרק ובאותו אשה:

אמר רב יהודה רב רמי כתיב (משלי יד) מכסה פשעיו לא יצליח וכתיב (תהילים ל״ב:א׳) אשרי נשוי פשע כסוי חטאה לא קשיא כאן בעבירות שבין אדם למקום כאן בעבירות שבין אדם לחבירו תניא עבר אדם עבירה פעם ראשונה מוחלין לו שנייה מוחלין לו שלישית אין מוחלין לו שנא' (איוב ל״ג:כ״ט) הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר והתניא שלישית מוחלין לו רביעית אין מוחלין לו לא קשיא הא ביחיד הא בצבור וגרסינן בפרק סדר תעניות (דף טז.) ת"ר אדם שיש בידו עבירה ומתודה ^*בס"י ואינו חוזר [וכן הגי' הב"ח]וחזר בה למה הוא דומהלאדם שתופס שרץ בידו שאפי' טובל בכל מימות שבעולם לא עלתה לו טבילה זרקו מידו מיד עלתה לו טבילה שנא' (משלי כ״ח:י״ג) ומודה ועוזב ירוחם ואומר (איכה ג׳:מ״א) נשא לבבנו אל כפים אל אל בשמים:

תניא עבירות שהתודה עליהן יוה"כ הזה לא יתודה עליהן יוה"כ אחר ואם שנה בהן צריך שיתודה עליהן ואם לא שנה בהן והתודה עליהן עליו הכתוב אומר (משלי כ״ו:י״א) ככלב שב על קיאו כסיל שונה באולתו רבי אליעזר בן יעקב אומר כל שכן הרי זה משובח שנאמר (תהילים נ״א:ה׳) כי פשעי אני אדע אלא מה אני מקיים ככלב שב על קיאו כדרב הונא דאמר רב הונא כיון שעבר אדם עבירה אחת ושנה בה הותרה לו הותרה לו ס"ד אלא אימא נעשית לו כהיתר:

וצריך לפרט את החטא שנאמר (שמות ל״ב:ל״א) חטא העם הזה חטאה גדולה ויעשו להם אלהי זהב דברי ר' יהודה בן בבא ר' עקיבא אומר אינו צריך אלא מה אני מקיים ויעשו להם אלהי זהב כדר' ינאי דאמר ר' ינאי אמר משה לפני הקב"ה רבש"ע בשביל כסף וזהב שהשפעת להם לישראל עד שאמרו די הן גרמו להם לעשות אלהי זהב:

מפרסמין את החנפים מפני חלול השם שנאמר (יחזקאל יט) ובשוב צדיק מצדקתו וגו' (דף פז.) כל המזכה את הרבים אין מספיקין בידו לעבור עבירה כדי שלא יהו תלמידיו נוחלין העולם הבא והוא יורד לשאול שנא' (תהילים ט״ז:י׳) כי לא תעזוב נפשי לשאול לא תתן חסידך לראות שחת וכל המחטיא את הרבים אין מספיקין בידו לעשות תשובה שלא יהו תלמידיו יורדין לשאול הוא נוחל העולם הבא שנא' (משלי כ״ח:י״ז) אדם עשוק בדם נפש עד בור ינוס אל יתמכו בו:

מתני' (דף פה:) האומר אחטא ואשוב אחטא ואשוב אין מספיקין בידו לעשות תשובה אחטא ויוה"כ מכפר אין יוה"כ מכפר עבירות שבין אדם למקום יוה"כ מכפר עבירות שבינו לבין חבירו אין יוה"כ מכפר עד שירצה את חבירו את זו דרש ר' אלעזר בן עזריה מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו א"ר עקיבא אשריכם ישראל לפני מי אתם מטהרין ומי מטהר אתכם אביכם שבשמים מטהר אתכם שנא' (יחזקאל ז) וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם וגו' ואומר (ירמיה יז) מקוה ישראל ה' מה מקוה