Commentaries
Ritva on Nedarim 82 ריטב״א על נדרים פ״ב
Reading: Quotes in Hebrew and EnglishQuotes in Hebrew and EnglishQuotes in Hebrew and EnglishQuotes in Hebrew and EnglishQuotes in Hebrew and EnglishQuotes in Hebrew and EnglishQuotes in EnglishQuotes in English
אמר שמואל משמיה דלוי כל נדרים בעל מפר לאשתו חוץ מהנייתי על פלוני. והא פשיטא דלית בה משום עינוי נפש ולא דברים שבינו לבינה אלא דמשום סיפא נקט לה אבל הנאת פלוני עלי מפר. פי' מדין דברים של ענוי נפש ואותבינן עליה ממתני' דתנן קונם פירות מדינה זו עלי יביא לה ממדינה אחרת ופרקינן מתני' ר' יוסי היא דחשיב להא דברים שבינו לבינה ושמואל דאמר (ו) דרבנן חשבי לה נדרי ענוי נפש אע"ג דלא מתסרא (ז) מיחיד כתב רבינו ז"ל ושמעינן מינה דהלכתא כרבנן דליכא אמורא דפליג אדשמואל ולוי דאמרי כוותייהו דרבנן ע"כ:
תוספתא נדרה שלא תטעום אחד מכל המינים בין מאכל רע בין מאכל יפה ואפי' לא טעמה אותו המין לעולם. פי' אבל עכשיו מצטערת מפני שאינה אוכלת ממנו יפר דנדרי עינוי נפש הוא. אמרה קונם פלפלין שאני טועמת אפי' לא היה לה מאותו המין מימיה יפר. פי' דכיון שאילו היה עכשיו היתה אוכלת ממנו נדרי ענוי נפש הוא כדאמרן:
אמר רב יהודה אמר שמואל נדרה משתי ככרות עיקר הפי' דלא סוף שנדרה משניהן כאחת אלא אפי' זה אחר זה באחת מתענה ממנו פי' שהוא דבר אהוב לה כגון פת נקיה ומצטערת כשאינה אוכלת ממנו ובאחת אינה מתענה פי' שהוא (ח) שנוי לה שאפי' לא נדרה לא תאכל ממנו כגון פת קיבר וכיוצא בו מתוך שהוא מפר למתענה מפר ג"כ לשאינה מתענה כלומר אע"פ שהדין היה נותן שלא יפר בעל בשאינה מתענה שאין בה עינוי נפש ולא דברים שבינו לבינה לא חלקה תורה בדיניה ומתוך (ט) תורה להפר בזו נתנה לו זכות להפר בזו כיון שיש בו ענוי נפש לאחרים הלכך מפר לאחד מהן שירצה או לשניהן אפי' בזה אחר זה ור' יוחנן אמר מפר למתענה ואינו מפר לשאינו מתענה פי' שאין הפרתו בשאינה מתענה הפרה כיון שאין בה עינוי נפש ולא דברים שבינו לבינה ולא דמי הא לתוספתא דלעיל דקתני אע"פ שלא טעמה מאותו המין יפר דשאני התם דלא (י) שנוי לה ואילו היתה לה אוכלת ממנו וקי"ל כרבי יוחנן. וי"מ דברים כצורתן שנדרה משתיהן כאחת וקאמר שמואל דכיון דחד נדרא הוו מגו דמהניא הפרה להא מהניא להא ולא שתועיל הפרה של זו לזו אלא דאף ע"ג דאי נדרה אשאינה מתענה באנפי נפשה לית לה הפרה השתא יש לה כפרה ור' יוחנן אמר דאפילו השתא נמי אין לה הפרה ומפר למתענה מיהו אע"ג דלא מהניא הפרה לשאינה מתענה מהניא למתענה מיהת ולא דמי להא דתנן [דף פז.] נדרה מתאנים וענבים כאחת והפר לתאנים אינו מופר לתאנים עד שיפר אף לענבים דשאני התם דחזי למשרי ענבים ולהכי לא משתרי תאנים עד דמשתרי ענבים אבל הכא דלא מצי מפר כלל לשאינה מתענה לא מתעכב מידי במתענה שיכול להפר והפירוש הראשון נכון יותר בעיני מורי רבינו נר"ו: