Ritva on Niddah 17 ריטב״א על נדה י״ז

מאן בעי פקולי בנהמא. פי׳ לפי שהיו רובן עסוקות בטהרות ועונת ת״ח בלילה שבת כדאיתא בפ׳ מרובה.

נטמא מקצתו לא נטמא כלו. פי׳ במגע דכל קורט חשוב לעצמו.

נטהר מקצתו נטהר כלו. פי׳ בהשקה. כגון שהוסק באויר תנור פי׳ כאלו כלו מלא טומאה וה״ה בהיסט או באהל המת אלא דחדא מנייהו נקטי.

והא אנן שחזקתו מן המקור תנן. פי׳ דמשמע חזקה ודאית ומיהו לא קשיא לאידך דדילמא הכי קאמר דמחזיקנן לי׳ מן המקור מפני שהוא מצוי יותר.

אנא הכי אמרי להו. פי׳ ומאי דאמרי אינהו מנפשייהו אמרו כן שהם סוברין כן והיינו דאתינן לקמן לפרושי מתנייתא אליבא דידהו דאי אליבא דרב הונא אמרוה ובשיעותא מאי מפרשי אליבא דידהו אלא ודאי כדאמרן.

אי בתר חששא אזלת. פירוש לאו בדרך שאלה אמר לה אלא משום מתנייתא דלקמן דמשמע ליה דר׳ חייא חייש ורב קטינא לא חייש והיינו דאמרינן לקמן להך לישנא דאמר אביי׳ ור׳ ומאי לישנא שייך לומר במאי דאמר ליה דרך שאלה וכמאן דאתי ממה נפשך אלא ודאי הכי קאמר אי סבירא לן דמאן דחייש אימא הכי ואי סבירא לן במאן דלא חייש אימא הכא ומהו רב הונא לא חשבי בהא דסבר דשחתא שכיח אזדקר׳ לא שכיח.

חייבין עליו ושורפין עליו. פי׳ קתני להו תרוייהו לאשמועינן מייתורא דטומאה ודאית היא לחייב קרבן ודאי ולשרוף תרומה של תורה.