Ritva on Niddah 50 ריטב״א על נדה נ׳

ביום הראות בו והא דאשכחן לרבא בפ״ק דמועד קטן דמייתי לי׳ מדכתיב כנגע נראה לי ולא לאורי ארחא דתלמודא הוא למנקט קר׳ חדא במקום קרא אחרינא כדפרישית התם ובכמה דוכתי.

אי מה ריבים בשלשה אף נגעים בג׳. פי בג׳ סמוכין.

הא למדת שאפילו כהן א׳ רואה את הנגעים. פי׳ ואפי׳ כהן הדיוט ואפי׳ איש בקי בהן וכדאמרי׳ התם שאומר לו אמור טמא ואומר טמא.

סתמא אחרינא אשכח דתנן דיני ממונות דנין ביום וגומרין אף בלילה. פירש״י ז״ל אלמא לא מקשינן ריבין לנגעים לענין יום וכיון דכן ה״ה לענין סומא ואיכא דק׳ ליה ודילמא אית ליה היקשא לענין סומא וגמר דין דלילה שאני בגליה ביה קרא דכתיב ושפטו את העם בכל עת וכדאיתא בפ׳ בן סורר וי״ל דאלו אית ליה היקשא לא הוה ליה למסתריה בהא נמי דההוא הא אפשר לאוקומא ביום המעונן כדדריש ר״מ.

כל שחייב במעשרות מטמא טומאת אוכלין. איכא דקשיא ליה דהא פלפלין חייב במעשר דאילן גמור הוא וחייב בערלה כדנפקא לן מעץ מאכל ואפ״ה אמרינן לקמן שאינו מטמאין טומאת אוכלין ולאו מילתא היא דהתם בפלפולי יבישתא ומשום דלא חזו לאכילה והוו להו כאוכל שנפסל אבל פלפלי רטיבתא מטמאין טומאת אוכלין ולענין מעשר מניין שנתחייבו ברטיבתא תו לא פקע חיוב מעשר מינייהו אע״ג דיבישו.

הא דאמרינן לאתויי בשר ודגים. פי׳ בשר חיה דאלו בשר בהמה הא חייב במעשר בהמה דלקמן אמרינן דמין קתני ור״ח ז״ל כן גורס בה בהדיא לאתויי בשר חיה.

לאתויי תאנה. פי׳ נקט הוא דשכיחא וה״ה דאיכא אחריני נמי וכדמני התם האילנות החייבין וכבר פרשתיה לנו בפ׳ כלל גדול עיין שם.

ואלו גבי מעשר תנן כל שהוא אוכל וכו'. פי׳ ודוקא מדרבנן דאילו מדאוריתא אינו חייב אלא דגן תירוש ויצהר ואע״ג דבת״כ מייתי מעשר אילן מקראי אסמכתא בעלמא הוא וכדברירנא בפ׳ השוכר את הפועלים בס״ד.

אלמא מחשבת חבור לאו שמא מחשבה. פי׳ לפי שאינן ראויין לקבל טומאה באותה שעה.

תרנגולא דאגמא אסורה תרנגולתא דאגמא שריא. פי׳ ר״י ז״ל כי שני מינים הם שאי אפשר למין אחד שיהא דין הזכר חלוק מדין הנקבה.

חזיוה דדרסא ואכלה. כבר פרשתיה במקומה בס״ד.

והחלב בכרכין. פי׳ בחלב טהורה שחוטה מיירי ואיכא צריכא הכשר מים קאמר לפי שכבר הוכשרה בשחיטה או בדם שחוטה ובפלוגתא דתנאי דהתם אבל הכשר שרץ בעינן שא״א לפרשה בחלב נבלת בהמה טמאה דההיא דלא בעיא הכשר לפי שסופה לטמא טומאה חמורה מ״מ מחשבה בעי דלא עדיף מבשרה דאמרינן בסמוך שצריך מחשבה בכל מקום ואלו חלב בהמה טהורה שמתה מאליה הא ודאי בעי אפי׳ הכשר מים דבמאי אתכשר כיון שאין סופו ליטמא טומאה חמורה אלא ודאי כדאמרן.