Rosh on Avodah Zarah 2:43 רא״ש על עבודה זרה ב׳:מ״ג

אמר רב כהנא אמר רב קרבי דגים ועוברן אין נקחין אלא מן המומחה. ולמה לי מומחה נבדוק בסימניהם. דתניא כסימני ביצים כך סימני עוברי דגים. ואילו הן סימני ביצים כל שכודרת ועגלגולת. ראשה אחד כד וראשה אחד חד טהורה. שני ראשיה חדין שני ראשיה כדין טמאה. חלבון מבחוץ וחלמון מבפנים טהורה. חלבון מבפנים וחלמון מבחוץ טמאה. חלבון וחלמון מעורבין זה בזה בידוע שהיא ביצת השרץ. אמר רב כשנימוחו. ר"ת דקדק מדלא משני הכא סימני עוברי דגים לאו דאורייתא ואין לסמוך עליהן כי היכי דמשני בפ' אלו טריפות על סימני ביצים דלא בדקינן שמנה עשר ספיקות בסימני ביצים משום דסימני ביצים לאו דאורייתא. ש"מ דסימני דגים דאורייתא. ויש לסמוך עליהן להתיר בורבוטא. שאין מוצאין להן קשקשין ומספקא לן אם השירו. ויש לדחות דהא דלא משני הכי משום דאכתי תיקשי לך בלא מומחה נמי יהיו ניקחין אם יאמר מדג פלוני טהור. כדשרינן באילו טריפות (דף סד.) גבי ביצים ליקח מהן בענין זה וא"ת השתא נמי דמשני כשנימוחו תקשי לך בלא מומחה נמי יהא נקחין היכא דאמר אני מלחתים או אילו הדגים ואילו קריבים. וי"ל דהני טעמא לא שייכי ברוב המוכרין. ולהכי שייך שפיר למימר אין נקחין אלא מן המומחה. ואף ע"ג דבלאו מומחה נמי נקחין כשאומר אני מלחתים או אלו דגים וכו'. דבכה"ג לא שכיח. אבל של דג פלוני טהור שייך ברוב המוכרין. דכל בקי בהן יכול לומר דבר זה. ועוד אי סימני דגים דאורייתא תלי תניא בדלא תניא. ושמא כיון משום דמצוין יותר וניכרין סימני ביצים נקט בהו סימנא לעוברי דגים וגם מן הירושלמי משמע דסימני עוברי דגים לאו דאורייתא. דגרס בירושלמי דפירקין נתן בר אבא אמר קומי שמואל ידע אנא מפרשא בין עוברי דגים טמאים לעוברי דגים טהורין. עוברי דגים טמאין עגולים ועוברי דגים טהורין ארוכין. חמא ליה ההיא סלופתא אמר ליה כזה מהו א"ל טמא. א"ל לא ביש לי דאמרת על טהור טמא אלא דסופך למימר על טמא טהור. וא"כ יש עובר דג טמא הדומה לשל טהור ואמר בפ' אלו טריפות (שם) כיון דאיכא דעורבא דדמי לדיונה סימנים לאו דאורייתא ודוחק לומר דליכא דדמי אלא שזה היה טועה: