Rosh on Kiddushin 1:8 רא״ש על קידושין א׳:ח׳

ההוא גברא דאקדיש בשיראי רבה אמר לא צריכי שומא רב יוסף אמר צריכי שומא אי אמר לה כל דהו כולי עלמא לא פליגי דלא צריכי שומא ואי אמר לה חמשין ולא שוו חמשין כולי עלמא לא פליגי דצריכי שומא כי פליגי דאמר לה חמשין ושוו חמשין רבה אמר לא צריכי שומא דהא שוו חמשין רב יוסף אמר צריכי שומא כיון דאיתתא לא בקיאה בשומא לא סמכה דעתה. דף ט'. והלכתא שיראי לא צריכי שומא ודקדק ר"ת ז"ל אמאי איצטריך לפסוק כרבה לגבי רב יוסף הא קי"ל ב"ב דף קמג. הלכתא כרבה בכ"מ בר משדה ענין ומחצה אע"ג שיש רוצין לומר דהיינו דוקא בבבא בתרא אי אפשר לומר כן דעל כרחיך בכולה גמרא קא אמר כדמוכח בפרק מי שאחזו (גיטין דף עד.) דקאמר ותסברא דרבה כרבן שמעון בן גמליאל והא קיימא לן דהילכתא כרבה ובהא קיימא לן דאין הלכה כרבן שמעון בן גמליאל ובכולה גמרא הוא דקיימא לן הכי מדלא קאמר בהא כדקאמר על רבן שמעון בן גמליאל ועוד קשה אמאי לא קאמר והילכתא כרבה כדקאמר והילכתא כרבי אלעזר והילכתא כרבא אמר רב נחמן על כן היה אומר דדוקא שיראי הוא דלא צריכי שומא לפי ששומתן ידוע קצת ואין רגילים לטעות בו כל כך אבל שאר דברים כגון אבנים טובות ומרגליות אין בקיאין בשומתן ופעמים שטועין בהן הרבה צריכין שומא משום דלא סמכא דעתה לכך נהגו העולם לקדש בטבעת שאין בה אבן והא דאמרינן לקמן בפרק שני (קידושין דף מח.) כגון שהוסיף לה נופך משלו יש לומר דמיירי כגון ששמו אותה אי נמי נופך הוי כמו שיראי ששומתו ידוע קצת ולקמן (קידושין דף יב.) ההוא דקדיש באבנא דכוחלא והיה רב חסדא משער אם יש בו שוה פרוטה האי אבנא דכוחלא אינה בכלל אבנים טובות אלא כעין אבני שיש כדאיתא בריש בבא בתרא דף ד. בבנין הורדוס דבניה באבני שישא ומרמרא וכוחלא. ומיהו לא ברירא לי האי טעמא מה שנהגו העולם להסיר האבן מן הטבעת דהא אמרינן בכל דהו לא פליגי ללישנא קמא ואין דרך לתת שומא לטבעת של קידושין ור"י אמר דמה שהוצרך לפסוק כאן כרבה משום דרב יוסף הביא כמה ראיות לדבריו והא דלא קאמר והילכתא כרבה דלא תימא היינו כרבה דאיכא דאמרי דבכל דהו לא צריך שומא אבל אמר חמשין ושוו חמשין צריכי שומא לפיכך הוצרך לפסוק דבכל ענין לא צריכי שומא: