Rosh on Yevamot 5:4 רא״ש על יבמות ה׳:ד׳

אמר רמי בר חמא הרי אמר ללבלר כתוב גט לארוסתי לכשאכנסנה אגרשנה הרי זה גט מפני שבידו לגרשה. והא דאמר בפרק כל הגט (גיטין דף כו:) דאינו גט היה אומר ר"ת ז"ל דהכא מיירי שכתב בו זמן הנתינה והשתא אפילו גט ישן לא הוי והתם מיירי שכתב בגט זמן של יום הכתיבה ופסול שמא יאמרו גיטה קודם לבנה ואע"ג דגט ישן כשר בדיעבד. ומדקאמר התם אינו גט משמע דלגמרי אינו גט ואפילו בדיעבד פסול שאני גט ישן דליכא אלא יחוד בעלמא אבל התם דכנסה איכא ודאי ביאה ולכך פסלוהו לגמרי ולאשה בעלמא אינו גט מפני שאין בידו לגרשה ואפילו כתוב בו זמן שאחר הנישואין כיון דאין בידו לגרשה בשעה שעשאו שליח לכתוב הגט. ונראה דהיינו דוקא למ"ד אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם אבל למ"ד אדם מקנה דבר שלא בא לעולם הוי גט כי היכי דמהני לענין שחרור בלוקח עבד על מנת לשחררו וכתב לו לכשאקחך הרי גופך קנוי לך מעכשיו כדמוכח לקמן בפרק האשה רבה (יבמות דף צג:) ובקדושין פרק האומר דף סג. וגט שחרור וגט אשה שוין דהא ילפינן לה לה מאשה: