Shulchan Aruch HaRav, Orach Chaim 127 שולחן ערוך הרב, אורח חיים קכ״ז

דִּין מוֹדִים דְּרַבָּנָן וּבוֹ ג' סְעִיפִים:
כְּשֶׁיַּגִּיעַ שְׁלִיחַ צִבּוּר לְ"מוֹדִים" — שׁוֹחִין עִמּוֹ הַצִּבּוּר. וַאֲפִלּוּ יָחִיד הַמִּתְפַּלֵּל י"ח — צָרִיךְ לָשׁוּחַ עִמּוֹ אִם הוּא עוֹמֵד בְּאֶמְצַע בְּרָכָה כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ק"ט, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא נִרְאֶה כְּכוֹפֵר בְּמִי שֶׁחֲבֵרָיו מִשְׁתַּחֲוִים לוֹ. וְלֹא דַּי בִּשְׁחִיָּה מוּעֶטֶת, אֶלָּא כְּשִׁעוּר שְׁאָר שְׁחִיּוֹת שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קי"ג, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִשְׁחוּ יוֹתֵר מִדַּאי כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר שָׁם.
וְאוֹמְרִים הַצִּבּוּר "מוֹדִים" שֶׁהוּא תִּקּוּן הַרְבֵּה חֲכָמִים, וְנִקְרָא "מוֹדִים דְּרַבָּנָן". וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁחוֹתְמִין "בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֵל הַהוֹדָאוֹת". וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁלֹּא לַחְתֹּם. לְפִיכָךְ נוֹהֲגִין לַחְתֹּם בְּלֹא הַזְכָּרַת הַשֵּׁם, וְאוֹמְרִים "בָּרוּךְ אֵל הַהוֹדָאוֹת".
וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁצָּרִיךְ לִשְׁחוֹת גַּם בַּסּוֹף בְּ"עַל שֶׁאָנוּ מוֹדִים לָךְ". וְטוֹב לָחֹש לִדְבָרָיו. וּבִמְדִינוֹת אֵלּוּ הַמִּנְהָג לוֹמַר הַכֹּל בִּשְׁחִיָּה אַחַת מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הַזְכָּרָה — אֵין לְהַקְפִּיד מִשּׁוּם "ה' זֹקֵף כְּפוּפִים" אֶלָּא בְּסוֹף הַבְּרָכָה אוֹ בִּתְחִלָּתָהּ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קי"ג:

יֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁהַכֹּהֲנִים נוֹשְׂאִים כַּפֵּיהֶם בְּכָל יוֹם, וְאֵין אוֹמְרִים שָׁם "אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ בָּרְכֵנוּ כו'", כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קכ"ח. וְאִם אֵין שָׁם כֹּהֲנִים — צָרִיךְ הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר לוֹמַר בִּרְכַּת כֹּהֲנִים, שֶׁהִיא "אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ בָּרְכֵנוּ כו'" עַד "וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם". וּבִמְדִינוֹת אֵלּוּ אֵין אוֹמְרִים רַק עַד "שָׁלוֹם". וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁהַכֹּהֲנִים נוֹשְׂאִים כַּפֵּיהֶם אוֹמֵר אוֹתָהּ הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר שָׁם. וּבִזְמַן שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לִנְשִׂיאוּת כַּפַּיִם — אֵין אוֹמְרִים אוֹתָהּ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קכ"א.
וְאֵין הַצִּבּוּר נוֹהֲגִים לַעֲנוֹת אָמֵן אַחַר בִּרְכַּת כֹּהֲנִים שֶׁאוֹמֵר הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר, לְפִי שֶׁאֵין צָרִיךְ לַעֲנוֹת אָמֵן אֶלָּא כְּשֶׁשּׁוֹמְעִין מִפִּי כֹּהֵן הַמְבָרֵךְ. אֶלָּא נוֹהֲגִין לוֹמַר "כֵּן יְהִי רָצוֹן" בִּמְקוֹם אָמֵן. יֵשׁ נוֹהֲגִין לוֹמַר כֵּן בְּסוֹף הַבְּרָכָה בִּלְבַד. וְיֵשׁ נוֹהֲגִין לוֹמַר כֵּן אַחַר כָּל פָּסוּק. וְהַנּוֹהֲגִין לוֹמַר אַחַר כָּל פָּסוּק "יְהִי רָצוֹן" וּבְסוֹף פָּסוּק ג' "כֵּן יְהִי רָצוֹן" — טוֹעִים הֵם, שֶׁ"יְּהִי רָצוֹן" בְּלֹא מִלַּת "כֵּן" — אֵין מַשְׁמָעוּת אֵיזֶה דָּבָר "יְהִי רָצוֹן":

נָהֲגוּ בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ לוֹמַר בְּשַׁחֲרִית "שִׂים שָׁלוֹם". וְכֵן בְּכָל זְמַן שֶׁאוֹמֵר "אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ כו'". אֲבָל בְּעַרְבִית מַתְחִילִין "שָׁלוֹם רָב". וְכֵן בְּמִנְחָה אֲפִלּוּ הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר, כְּשֶׁאֵין אוֹמְרִים "אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ כו'". וְיֵשׁ מַתְחִילִין "שִׂים שָׁלוֹם" בְּמִנְחָה שֶׁל שַׁבָּת, הוֹאִיל וְאוֹמְרִים בּוֹ "כִּי בְאוֹר פָּנֶיךָ נָתַתָּ לָּנוּ", שֶׁהִיא הַתּוֹרָה שֶׁקּוֹרִין בְּמִנְחָה בְּשַׁבָּת: