Shulchan Aruch HaRav, Orach Chaim 377 שולחן ערוך הרב, אורח חיים שע״ז

דִּין ב' עֲלִיּוֹת זוֹ כְּנֶגֶד זוֹ הַפְּתוּחוֹת לֶחָצֵר וּבוֹ סְעִיף אֶחָד:
שְׁתֵּי דְיוּטָאוֹת שֶׁל עֲלִיּוֹת זוֹ כְּנֶגֶד זוֹ הַפְּתוּחִים לְחָצֵר קְטַנָּה שֶׁאֵין בָּהּ ד' אַמּוֹת עַל ד' אַמּוֹת, שֶׁאֵין שׁוֹפְכִין לָהּ מַיִם בְּשַׁבָּת אֶלָּא אִם כֵּן עָשׂוּ בָהּ גּוּמָא מַחֲזֶקֶת סָאתַיִם, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שנ"ז, וְהָעֲלִיּוֹת שֶׁבִּדְיוּטָא זוֹ עָשׂוּ גוּמָא בֶּחָצֵר סָמוּךְ לְמִרְפֶּסֶת שֶׁלָּהֶן, וְהַדְּיוּטָא שֶׁכְּנֶגְדָּהּ לֹא עָשׂוּ — אִם עֵרְבוּ ב' הַדְּיוּטָאוֹת עִם בְּנֵי הֶחָצֵר, כֻּלָּן מֻתָּרִים לִשְׁפּוֹךְ בֶּחָצֵר עַל סְמַךְ גּוּמָא שֶׁעָשְׂתָה דְּיוּטָא הָאַחַת, לְפִי שֶׁגּוּמָא אַחַת מַתֶּרֶת אֲפִלּוּ לְאֶלֶף דִּיּוּרִין שֶׁבֶּחָצֵר מִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שנ"ז.
וְאִם עֵרְבוּ לְעַצְמָן וְלֹא עֵרְבוּ עִם בְּנֵי הֶחָצֵר, שֶׁהֵם אֲסוּרִים לְהוֹצִיא לֶחָצֵר כֵּלִים שֶׁשָּׁבְתוּ בָּעֲלִיּוֹת, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שע"ה — אַף עַל פִּי כֵן אוֹתָהּ דְּיוּטָא שֶׁעָשְׂתָה גוּמָא בֶּחָצֵר סָמוּךְ לְמִרְפֶּסֶת שֶׁלָּהּ מֻתֶּרֶת לִשְׁפּוֹךְ מֵימֶיהָ בְּמִרְפֶּסֶת שֶׁלָּהּ, וְהַמַּיִם יוֹרְדִים מִמִּרְפֶּסֶת לַגּוּמָא הַסְּמוּכָה לָהּ, לְפִי שֶׁלֹּא גָזְרוּ עַל כֹּחוֹ בְּחָצֵר שֶׁאֵינָהּ מְעֹרֶבֶת, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שנ"ז. אֲבָל אוֹתָהּ דְּיוּטָא שֶׁלֹּא עָשְׂתָה גוּמָא סָמוּךְ לְמִרְפֶּסֶת שֶׁלָּהּ אֲסוּרָה לִשְׁפּוֹךְ אֲפִלּוּ בְּמִרְפֶּסֶת שֶׁלָּהּ, שֶׁיֵּרְדוּ הַמַּיִם מִמֶּנָּהּ לֶחָצֵר וְלַגּוּמָא, שֶׁכֵּיוָן שֶׁהַגּוּמָא אֵינָהּ סְמוּכָה לְמִרְפֶּסֶת שֶׁלָּהּ, וּצְרִיכִים הַמַּיִם לֵילֵךְ בֶּחָצֵר עַד שֶׁיַּגִּיעוּ לַגּוּמָא — יֵשׁ לָחוּשׁ שֶׁמָּא יָחוּסוּ עַל קִלְקוּל הֶחָצֵר, וְיוֹלִיכוּ הַמַּיִם בְּיָדָם לֶחָצֵר וְלַגּוּמָא בְּכֵלִים שֶׁשָּׁבְתוּ בָּעֲלִיּוֹת.
וְכֵן אִם דְּיוּטָא הַב' לֹא עֵרְבוּ הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּהּ בְּיַחַד, שֶׁהֵם אֲסוּרִים בְּמִרְפֶּסֶת שֶׁלָּהֶם בְּכָל כֵּלִים שֶׁשָּׁבְתוּ בָּעֲלִיּוֹת, מִפְּנֵי שֶׁאוֹסְרִים זֶה עַל זֶה, וַהֲרֵי זוֹ רֶגֶל הָאֲסוּרָה בִּמְקוֹמָהּ וְאוֹסֶרֶת שֶׁלֹּא בִמְקוֹמָה, דְּהַיְנוּ בֶּחָצֵר, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שע"ה, וְלָכֵן אוֹתָהּ דְּיוּטָא שֶׁעָשְׂתָה גוּמָא, אֲפִלּוּ אִם עֵרְבָה עִם בְּנֵי הֶחָצֵר, אֵינָהּ מֻתֶּרֶת לְהוֹצִיא לֶחָצֵר כֵּלִים שֶׁשָּׁבְתוּ בָּעֲלִיּוֹת. וְאַף עַל פִּי כֵן מֻתֶּרֶת לִשְׁפּוֹךְ מֵהָעֲלִיּוֹת עַל מִרְפֶּסֶת שֶׁלָּהּ וְהַמַּיִם יוֹרְדִים לַגּוּמָא הַסְּמוּכָה לָהּ. אֲבָל דְּיוּטָא הַב' שֶׁלֹּא עֵרְבָה לְעַצְמָהּ — יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֲסוּרָה לִשְׁפּוֹךְ אֲפִלּוּ בָּעֲלִיּוֹת, מִשּׁוּם גְּזֵרָה שֶׁמָּא יָחוּסוּ עַל קִלְקוּל הָעֲלִיּוֹת וְיִשְׁפְּכוּ בְּמִרְפֶּסֶת הָאֲסוּרָה לָהֶם לְהוֹצִיא לָהֶם מֵעֲלִיּוֹתֵיהֶם: