Shulchan Aruch HaRav, Orach Chaim 395 שולחן ערוך הרב, אורח חיים שצ״ה

דִּינֵי בִּרְכַּת עֵרוּב וּבוֹ סְעִיף אֶחָד:
מִצְוָה לְחַזֵּ(ו)ר אַחַר שִׁתּוּפֵי מְבוֹאוֹת כְּמוֹ אַחַר עֵרוּבֵי חֲצֵרוֹת.
וּמְבָרֵךְ עָלָיו "עַל מִצְוַת עֵרוּב", וְאוֹמֵר "בְּזֶה הַשִּׁתּוּף יְהֵא מֻתָּר לְכָל בְּנֵי הַמָּבוֹי לְהוֹצִיא וּלְהַכְנִיס מֵחֲצֵרוֹת לְמָבוֹי".
וְאִם מִשְׁתַּתְּפִים בְּפַת וְסוֹמְכִין עַל שִׁתּוּף בִּמְקוֹם עֵרוּב, וְאֵין מְעָרְבִין בַּחֲצֵרוֹת כְּלָל, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שפ"ז — יֹאמַר גַּם כֵּן "מֵחֲצֵרוֹת לְבָתִּים".
אֵימָתַי מְבָרֵךְ עָלָיו? בְּשָׁעָה שֶׁמְּקַבֵּץ אוֹתוֹ מִבְּנֵי הַמָּבוֹי אוֹ בְּשָׁעָה שֶׁמְּזַכֶּה לָהֶם, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שס"ו.
וְאִם לֹא בֵרַךְ וְלֹא אָמַר עָלָיו כְּלוּם — אֵינוֹ מְעַכֵּב, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר שָׁם: