Shulchan Aruch HaRav, Orach Chaim 481 שולחן ערוך הרב, אורח חיים תפ״א

שֶׁלֹּא לִשְׁתּוֹת אַחַר אַרְבַּע כּוֹסוֹת וּבוֹ ב' סְעִיפִים:
אַחַר ד' כּוֹסוֹת נָהֲגוּ כָּל יִשְׂרָאֵל מִדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים שֶׁלֹּא לִשְׁתּוֹת יַיִן אוֹ שְׁאָר מַשְׁקֶה הַמְשַׁכֵּר, לְפִי שֶׁחַיָּב אָדָם לַעֲסֹק כָּל הַלַּיְלָה בְּהִלְכוֹת פֶּסַח וּבִיצִיאַת מִצְרַיִם וּלְסַפֵּר בְּנִסִּים וְנִפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַאֲבוֹתֵינוּ עַד שֶׁתַּחְטְפֶנּוּ שֵׁנָה, וְאִם יְהֵא מֻתָּר לוֹ לִשְׁתּוֹת — יֵשׁ לָחֹשׁ שֶׁמָּא יִשְׁתַּכֵּר וְלֹא יַעֲסֹק וִיסַפֵּר כְּלָל. אֲבָל לְאַחַר שֶׁחֲטַפְתּוֹ שֵׁנָה — מֻתָּר לוֹ לִשְׁתּוֹת.
וְיֵשׁ חוֹלְקִין עַל זֶה וְאוֹמְרִים שֶׁמֵּעִקַּר הַדִּין אָסוּר לִשְׁתּוֹת כָּל מַשְׁקֶה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַעֲבֹר מִפִּיו טַעַם מַצָּה שֶׁל הָאֲפִיקוֹמָן, חוּץ מִמַּיִם וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם, כְּגוֹן מֵי זַנְגְּבִיל (שֶׁקּוֹרִין אינגבר וואשר), וּמֵי שֹׁרֶשׁ (שֶׁקּוֹרִין לאקריץ), וּמֵי תַּפּוּחִים (שֶׁקּוֹרִין עפיל טראנק) שֶׁמְּבַשְּׁלִים מַיִם עִם תַּפּוּחִים, אֲבָל עפיל טראנק שֶׁעוֹשִׂין בְּאַשְׁכְּנַז שֶׁכּוֹתְשִׁין הַתַּפּוּחִים בְּבֵית הַבַּד וְיֵשׁ לוֹ טַעַם גָּדוֹל — אֵינוֹ כְּמַיִם, וְאָסוּר לִשְׁתּוֹת.
וְיֵשׁ לָחֹשׁ לְדִבְרֵיהֶם אִם לֹא לְצֹרֶךְ הַרְבֵּה, כְּגוֹן שֶׁהוּא אִסְטְנִיס אוֹ שֶׁתָּאֵב הַרְבֵּה לִשְׁתּוֹת — יֵשׁ לִסְמֹךְ עַל סְבָרָא הָרִאשׁוֹנָה לְהַתִּיר לוֹ לִשְׁתּוֹת שְׁאָר הַמַּשְׁקִין שֶׁאֵינָן מְשַׁכְּרִין. וְאִם אֵין לוֹ שְׁאָר מַשְׁקִין רַק יַיִן — יֵשׁ לְהַתִּיר לוֹ לִשְׁתּוֹת כּוֹס חֲמִישִׁי וְלוֹמַר עָלָיו הַלֵּל הַגָּדוֹל וְ"נִשְׁמַת" וְ"יִשְׁתַּבַּח" עַד הַחֲתִימָה, וְהוּא שֶׁלֹּא יֹאמְרֵם עַל כּוֹס רְבִיעִי.
וּבְלֵיל ב' — יֵשׁ לִסְמֹךְ עַל סְבָרָא הָרִאשׁוֹנָה לִשְׁתּוֹת כָּל הַמַּשְׁקִין שֶׁאֵינָן מְשַׁכְּרִין אַף שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ הַרְבֵּה, לְפִי שֶׁמֵּעִקַּר הַדִּין אֵין אִסּוּר לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת בְּלֵיל ב' אַחַר כּוֹס שְׁלִישִׁי וְאַחַר כּוֹס רְבִיעִי.
אֶלָּא שֶׁהַמְהַדְּרִין נוֹהֲגִין לֵיל ב' כְּלֵיל א', וְהָאוֹכֵל וְהַשּׁוֹתֶה — אֵין עָלָיו כְּלוּם, אֶלָּא שֶׁנִּמְצָא מוֹצִיא עַצְמוֹ מִכְּלַל הַמְהַדְּרִין, וְעוֹבֵר עַל דִּבְרֵי חֲכָמִים שֶׁאָמְרוּ: לְעוֹלָם אַל יוֹצִיא אָדָם אֶת עַצְמוֹ מִן הַכְּלָל.
אֲבָל בִּשְׁאָר הַדְּבָרִים הַנּוֹהֲגִין בְּלַיְלָה זֶה — אֵין חִלּוּק בֵּין לֵיל א' לְלֵיל ב' בְּשׁוּם עִנְיָן:

נוֹהֲגִין שֶׁלֹּא לִקְרוֹת עַל מִטָּתוֹ רַק בִּרְכַּת "הַמַּפִּיל" וּפָרָשַׁת "שְׁמַע", שֶׁפָּרָשָׁה זוֹ מֻזְכֶּרֶת בַּגְּמָרָא, אֲבָל לֹא שְׁאָר דְּבָרִים שֶׁנּוֹהֲגִין לִקְרוֹת בִּשְׁאָר לֵילוֹת כְּדֵי לְהָגֵן, כִּי לַיְלָה זֶה לַיְלָה הַמְשֻׁמֶּרֶת הִיא מִן הַמַּזִּיקִין.
וּמִכָּל מָקוֹם, אִם כְּשֶׁקָּרָא קְרִיאַת שְׁמַע בְּבֵית הַכְּנֶסֶת לֹא הָיָה עֲדַיִן לַיְלָה מַמָּשׁ — צָרִיךְ לַחֲזֹר וְלִקְרוֹת כָּל הַג' פָּרָשִׁיּוֹת עַל מִטָּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן רל"ה עַיֵּן שָׁם: