Shulchan Aruch HaRav, Orach Chaim 583 שולחן ערוך הרב, אורח חיים תקפ״ג

דְּבָרִים שֶׁנּוֹהֲגִים לֶאֱכֹל בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וּבוֹ ט' סְעִיפִים:
יְהֵא אָדָם רָגִיל לֶאֱכֹל בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה כַּרְתִּי, סִילְקָא דְּהַיְנוּ תְּרָדִין, תַּמְרֵי, קָרָא, רוּבְּיָא דְּהַיְנוּ תִּלְתָּן, וְהוּא הַדִּין מַה שֶּׁנִּקְרָא בִּלְשׁוֹנוֹת אֲחֵרִים לְשׁוֹן רִבּוּי יֹאכְלוּ כָּל אַנְשֵׁי מְדִינָה וּמְדִינָה כִּלְשׁוֹנָם. וּכְשֶׁאוֹכֵל רוּבְּיָא וְכַיּוֹצֵא בּוֹ יֹאמַר "יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיִּרְבּוּ זְכֻיּוֹתֵינוּ", וּכְשֶׁיֹּאכַל כַּרְתִּי יֹאמַר "יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיִּכָּרְתוּ שׂוֹנְאֵינוּ", וּכְשֶׁיֹּאכַל סִילְקָא יֹאמַר "יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיִּסְתַּלְּקוּ אוֹיְבֵינוּ", וּכְשֶׁיֹּאכַל תַּמְרֵי יֹאמַר "יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיִּתַּמּוּ שׂוֹנְאֵינוּ", וּכְשֶׁיֹּאכַל קָרָא יֹאמַר "יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיִּקָּרַע גְּזַר דִּינֵנוּ וְיִקָּרְאוּ לְפָנֶיךָ זְכֻיּוֹתֵינוּ".
וְיֵשׁ נוֹהֲגִים לֶאֱכֹל תַּפּוּחַ מָתוֹק מְטֻבָּל בִּדְבַשׁ וְאוֹמְרִים "תִּתְחַדֵּשׁ עָלֵינוּ שָׁנָה מְתוּקָה", וִיבָרֵךְ עַל הַתַּפּוּחַ וְלֹא עַל הַדְּבַשׁ, לְפִי שֶׁהַדְּבַשׁ הוּא טָפֵל לַתַּפּוּחַ:

וְיֵשׁ אוֹכְלִים דָּגִים לִפְרוֹת וְלִרְבּוֹת כְּדָגִים, וְאֵין מְבַשְּׁלִים בְּחֹמֶץ:

כָּל הַמִּינִים שֶׁצָּרִיךְ לְבָרֵךְ כְּשֶׁאוֹכְלָם בְּתוֹךְ הַסְּעוּדָה כְּגוֹן תַּפּוּחִים וּתְמָרִים יֹאמַר הַבַּקָּשָׁה אַחַר הַתְחָלַת הָאֲכִילָה, מִפְּנֵי שֶׁאָסוּר לְהַפְסִיק בֵּין הַבְּרָכָה לָאֲכִילָה:

וְיֵשׁ נוֹהֲגִים לִטְבֹּל פְּרוּסַת הַמּוֹצִיא בִּדְבַשׁ. וְיֵשׁ אוֹכְלִין רִמּוֹנִים וְאוֹמְרִים "נַרְבֶּה זְכֻיּוֹת כָּרִמּוֹן". וְנוֹהֲגִין לֶאֱכֹל בָּשָׂר שָׁמֵן וְלִשְׁתּוֹת דְּבַשׁ וְכָל מִינֵי מְתִיקָה, כְּדֵי שֶׁתְּהֵא הַשָּׁנָה הַזֹּאת מְתוּקָה וּשְׁמֵנָה, וְכֵן כָּתוּב בְּעֶזְרָא "אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַקִּים":

יֵשׁ לֶאֱכֹל רֹאשׁ אַיִל זֵכֶר לְאֵילוֹ שֶׁל יִצְחָק, וְאִם אֵין רֹאשׁ אַיִל — יֹאכַל רֹאשׁ כֶּבֶשׂ, וְאִם אֵין רֹאשׁ כֶּבֶשׂ — יֹאכַל רֹאשׁ אַחֵר, לוֹמַר נִהְיֶה לְרֹאשׁ וְלֹא לְזָנָב:

יֵשׁ מְדַקְדְּקִים שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל אֱגוֹזִים וְלוּזִים (פֵּרוּשׁ אֱגוֹזִים קְטַנִּים), מִפְּנֵי שֶׁהֵם מַרְבִּים כִּיחָה וְנִיעָה וּמְבַטְּלִים הַתְּפִלָּה:

וְנוֹהֲגִים לֵילֵךְ אֶל הַנָּהָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דָּגִים חַיִּים, לְסִימָן שֶׁלֹּא תִּשְׁלֹט בָּנוּ עַיִן הָרָע וְנִפְרֶה וְנִרְבֶּה כְּדָגִים, וְאוֹמְרִים שָׁם פָּסוּק "יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ וְגוֹ' וְתַשְׁלִיךְ וְגוֹ'". וְטוֹב שֶׁיִּהְיֶה מִחוּץ לָעִיר. וְיֵשׁ לֵילֵךְ בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה אַחַר מִנְחָה קֹדֶם שְׁקִיעַת הַחַמָּה, וְלוֹמַר פָּסוּק "מִי אֵל כָּמוֹךָ וְגוֹ'":

וְנוֹהֲגִין שֶׁלֹּא לִישֹׁן בְּיוֹם רֹאשׁ הַשָּׁנָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִישַׁן מַזָּלוֹ. וְהַיּוֹשֵׁב וּבָטֵל — הֲרֵי זֶה כְּיָשֵׁן. וְיֵשׁ נוֹהֲגִים לִישֹׁן אַחַר חֲצוֹת הַיּוֹם: