Shulchan Aruch HaRav, Orach Chaim 622 שולחן ערוך הרב, אורח חיים תרכ״ב

סֵדֶר תְּפִלַּת מִנְחָה וּבוֹ ו' סְעִיפִים:
אֵין אוֹמְרִים "אֵין כֵּאלֹהֵינוּ" אַחַר תְּפִלַּת מוּסָף, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים בִּשְׁאָר שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב, לְפִי שֶׁעִקָּרוֹ לֹא נִתְקַן אֶלָּא כְּנֶגֶד בְּרָכוֹת אֶמְצָעִיּוֹת שֶׁל תְּפִלַּת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה שֶׁאֵין אוֹמְרִים אוֹתָן בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב, אֲבָל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים כְּבָר אָמְרוּ פִּיּוּטִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם הַזְכָּרוֹת בְּרָכוֹת אֵלּוּ כְּגוֹן "אֲהַלֶּלְךָ כוּ'". אֲבָל "פִּטּוּם הַקְּטֹרֶת", אַף עַל פִּי שֶׁגַּם הִיא נִזְכְּרָה בָּעֲבוֹדָה, מִכָּל מָקוֹם פְּרָטֵי סַמְמָנֵי הַקְּטֹרֶת לֹא הֻזְכְּרוּ שָׁם, וְלָכֵן יֵשׁ לְאָמְרָם אַחַר תְּפִלַּת מוּסָף:

יֵשׁ מְקוֹמוֹת נוֹהֲגִים לוֹמַר "אַשְׁרֵי וּבָא לְצִיּוֹן" קֹדֶם תְּפִלַּת הַמִּנְחָה כְּמוֹ בְּכָל שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב, אֲבָל בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ אֵין אוֹמְרִים "אַשְׁרֵי וּבָא לְצִיּוֹן" עַד קֹדֶם נְעִילָה, כְּדֵי לְהַפְסִיק בֵּין תְּפִלַּת מִנְחָה לִנְעִילָה בַּאֲמִירַת "אַשְׁרֵי וּבָא לְצִיּוֹן", אֲבָל בֵּין מוּסָף לְמִנְחָה מַפְסִיקִין בִּקְרִיאַת הַתּוֹרָה, לְפִיכָךְ אֵין צָרִיךְ לְהַפְסִיק עוֹד בְּ"אַשְׁרֵי וּבָא לְצִיּוֹן", וְיֵשׁ לָנוּ לְמַהֵר תְּפִלַּת הַמִּנְחָה בְּכָל מַה דְּאֶפְשָׁר:

אֵין אוֹמְרִים "וַאֲנִי תְפִלָּתִי" אֲפִלּוּ אִם חָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת, לְפִי שֶׁבְּכָל הַשַּׁבָּתוֹת אוֹמְרִים אוֹתוֹ לִשְׁבַח יִשְׂרָאֵל, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאָכְלוּ וְשָׁתוּ אַף עַל פִּי כֵן הֵם קוֹרִין בַּתּוֹרָה וּמִתְפַּלְלִין אַחַר כָּךְ, מַה שֶּׁאֵין כֵּן אֻמּוֹת הָעוֹלָם שֶׁאוֹכְלִין וְשׁוֹתִין וּפוֹחֲזִין, אֲבָל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים אֵין שַׁיָּךְ זֶה:

וּמוֹצִיאִין סֵפֶר תּוֹרָה וְקוֹרִין שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים בְּפָרָשַׁת עֲרָיוֹת עַד סוֹף הַפָּרָשָׁה, שֶׁמִּי שֶׁיֵּשׁ עֲבֵרָה בְּיָדוֹ יִפְרֹשׁ מֵהֶן, לְפִי שֶׁהָעֲרָיוֹת עֲבֵרָה מְצוּיָה שֶׁנַּפְשׁוֹ שֶׁל אָדָם מְחַמַּדְתָּן וְיִצְרוֹ תּוֹקְפוֹ, וְהַשְּׁלִישִׁי מַפְטִיר בְּיוֹנָה, לְפִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כֹּחַ הַתְּשׁוּבָה וְשֶׁאֵין יְכוֹלִין לִבְרֹחַ מֵאֵת פְּנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְנוֹהֲגִים לְסַיֵּם הַהַפְטָרָה בְּמִיכָה "מִי אֵל כָּמוֹךָ כוּ'".
וְאַחַר הַהַפְטָרָה נוֹהֲגִין בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ שֶׁלֹּא לְבָרֵךְ רַק שָׁלֹש בְּרָכוֹת, אֲבָל אֵין אוֹמְרִים "עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה", לְפִי שֶׁכְּבָר נִגְמְרָה עֲבוֹדַת הַיּוֹם קֹדֶם הַמִּנְחָה.
וְנוֹהֲגִים בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ שֶׁאֵין אוֹמְרִים "צִדְקָתְךָ" כְּשֶׁחָל בְּשַׁבָּת, לְפִי שֶׁכָּתוּב בּוֹ "מִשְׁפָּטֶיךָ תְּהוֹם רַבָּה", וְאֵין אָנוּ מְבַקְּשִׁין מִשְׁפָּט בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים אֶלָּא רַחֲמִים וְלִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין, כְּעֵין שֶׁנֶּאֱמַר "וְאַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט כוּ'":

אִם הַשָּׁעָה דְּחוּקָה — יְדַלְּגוּ "אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ", כְּדֵי לְהַתְחִיל נְעִילָה בִּזְמַנָּהּ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תרכ"ג:

אַף עַל פִּי שֶׁאֵין נְשִׂיאַת כַּפַּיִם בְּמִנְחָה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קכ"ט עַיֵּן שָׁם, אַף עַל פִּי כֵן יֹאמַר הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר בִּרְכַּת כֹּהֲנִים וְ"שִׂים שָׁלוֹם" מִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר שָׁם, עַיֵּן שָׁם: