Shulchan Aruch HaRav, Orach Chaim 636 שולחן ערוך הרב, אורח חיים תרל״ו

דִּין סֻכָּה יְשָׁנָה וּבוֹ ג' סְעִיפִים:
סֻכָּה יְשָׁנָה, דְּהַיְנוּ שֶׁעֲשָׂאָהּ קֹדֶם שְׁלֹשִׁים יוֹם שֶׁלִּפְנֵי הֶחָג — כְּשֵׁרָה, וּבִלְבַד שֶׁיְּחַדֵּשׁ בָּהּ לְשֵׁם הֶחָג. וְאִם עֲשָׂאָהּ לְשֵׁם חַג אֲפִלּוּ מִתְּחִלַּת הַשָּׁנָה — אֵין צָרִיךְ לְחַדֵּשׁ בָּהּ דָּבָר:

חִדּוּשׁ זֶה שֶׁאָמַרְנוּ — צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא בְּגוּף הַסְּכָךְ, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּנִּיחַ סְכָךְ חָדָשׁ לְשֵׁם הֶחָג, וַאֲפִלּוּ אֵין בַּסְּכָךְ הַמְחֻדָּשׁ אֶלָּא טֶפַח עַל טֶפַח מְרֻבָּע — דַּי בְּכָךְ. וְאִם אֹרֶךְ הַחִדּוּשׁ הוּא הוֹלֵךְ עַל פְּנֵי כָּל אֹרֶךְ אוֹ לְרֹחַב הַסֻּכָּה, אֲפִלּוּ אֵין בְּרָחְבּוֹ אֶלָּא כָּל שֶׁהוּא — דַּי בְּכָךְ.
וְכָל זֶה בַּסְּכָךְ, אֲבָל בַּדְּפָנוֹת אֲפִלּוּ עֲשָׂאָן מִתְּחִלַּת הַשָּׁנָה בְּבֵרוּר שֶׁלֹּא לְשֵׁם הֶחָג — אֵינוֹ צָרִיךְ לְחַדֵּשׁ בָּהֶם דָּבָר:

יוֹצֵר כְּלִי חֶרֶס שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁתֵּי סֻכּוֹת זוֹ לִפְנִים מִזּוֹ וּשְׁתֵּיהֶן עֲשׂוּיוֹת לְצֵל וְעוֹשֶׂה קְדֵרוֹתָיו בַּפְּנִימִית וּמוֹכְרָם בַּחִיצוֹנָה — הַפְּנִימִית אֵינוֹ יוֹצֵא בָּהּ יְדֵי סֻכָּה, אַף עַל פִּי שֶׁהִיא עֲשׂוּיָה לְצֵל, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁהִיא דִּירָתוֹ כָּל הַשָּׁנָה שֶׁהוּא אוֹכֵל וְיָשֵׁן בָּהּ וְעוֹשֶׂה בָּהּ רֹב תַּשְׁמִישׁוֹ — אֵין נִכָּר שֶׁהוּא דָּר בָּהּ עַתָּה לְשֵׁם מִצְוָה, אֲבָל הַחִיצוֹנָה יוֹצֵא בָּהּ יְדֵי סֻכָּה, שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ דָּר בָּהּ כָּל הַשָּׁנָה, וַאֲפִלּוּ הַפְּנִימִית אִם מַגְבִּיהַּ אֶת הַסְּכָךְ וְחוֹזֵר וּמַנִּיחוֹ לְשֵׁם סֻכָּה — כְּשֵׁרָה, שֶׁהֲרֵי אֲפִלּוּ תִּקְרַת הַבַּיִת מִתְכַּשֶּׁרֶת לְסִכּוּךְ עַל יְדֵי מַעֲשֶׂה זוֹ כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תרל"א: