Shulchan Aruch, Even HaEzer 137 שולחן ערוך, אבן העזר קל״ז

אָמַר לָהּ: הֲרֵי אַתְּ מֻתֶּרֶת לְכָל אָדָם, חוּץ מִפְּלוֹנִי, אוֹ אֶלָּא לִפְלוֹנִי, אֵינוֹ גֵּט. כֵּיצַד יַעֲשֶׂה, יִטְּלֶנּוּ מִמֶּנָּה וְיַחֲזֹר וְיִתְּנֶנּוּ וְיֹאמַר: הֲרֵי אַתְּ מֻתֶּרֶת לְכָל אָדָם. אֲבָל אִם אָמַר: עַל מְנָת, הֲרֵי הוּא כִּשְׁאָר תְּנָאֵי הַגֵּט, בֵּין אָמַר לָהּ: עַל מְנָת שֶׁלֹּא תִּנָּשֵׂא לוֹ, אוֹ עַל מְנָת שֶׁלֹּא תִּבָּעֲלִי לוֹ, אוֹ עַל מְנָת שֶׁלֹּא תִּהְיִי לוֹ. וְיֵשׁ מַחֲמִירִין אֲפִלּוּ בְּאוֹמֵר עַל מְנָת (הָרַ"ן בְּשֵׁם י"א וְהָרַשְׁבָּ"א בְּשֵׁם הָרַמְבַּ"ן), וְיֵשׁ לְהַחֲמִיר לְכַתְּחִלָּה. וְאִם חוֹשְׁדָּהּ מֵאָדָם, יֹאמַר לְבֵית דִּין וְהֵם יִמְחוּ בְּיָדָם שֶׁלֹּא יִשְּׂאוּ זֶה אֶת זֶה (מָרְדְּכַי רֵישׁ הַמְגָרֵשׁ):

הָיָה אוֹתוֹ פְּלוֹנִי שֶׁהוֹצִיא מִכְּלַל הַגֵּט בְּחוּץ אוֹ בְּאֶלָּא, מִי שֶׁאֵין קִדּוּשִׁין תּוֹפְסִים לוֹ בָּהּ, הֲרֵי זֶה גֵּט כָּשֵׁר. אֲבָל אִם קִדּוּשִׁין תּוֹפְסִין לוֹ בָּהּ, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מֵחַיָּבֵי לָאוִין, אֵינוֹ גֵּט. וְהוּא הַדִּין אִם שִׁיֵּר קָטָן. וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר, דִּבְשִׁיֵּר קָטָן הָוֵי סְפֵק מְגֹרֶשֶׁת (טוּר בְּשֵׁם ר"ת):

שִׁיֵּר בַּעַל אֲחוֹתָהּ, אוֹ שֶׁשִּׁיֵּר מִי שֶׁעָתִיד עֲדַיִן לְהִוָלֵד, אוֹ שֶׁאָמַר לָהּ: חוּץ מִזְּנוּתַיִךְ אוֹ חוּץ מִשֶּׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ (טוּר) אוֹ חוּץ מִשְּׁטָר וּבִיאָה, אוֹ חוּץ מֵהֲפָרַת נְדָרַיִךְ, אוֹ חוּץ מִירוּשָׁתֵךְ, הֲרֵי זוֹ סְפֵק מְגֹרֶשֶׁת:

אָמַר לָהּ: הֲרֵי אַתְּ מֻתֶּרֶת לְכָל אָדָם חוּץ מֵרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן, וְחָזַר וְאָמַר לָהּ בְּשָׁעָה שֶׁמָּסַר לָהּ הַגֵּט: הֲרֵי אַתְּ מֻתֶּרֶת לִרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן, אוֹ שֶׁאָמַר: הֲרֵי אַתְּ מֻתֶּרֶת לִרְאוּבֵן, אוֹ שֶׁאָמַר: הֲרֵי אַתְּ מֻתֶּרֶת לְשִׁמְעוֹן, אוֹ שֶׁאָמַר: אַף לְשִׁמְעוֹן, הֲרֵי זוֹ סְפֵק מְגֹרֶשֶׁת:

אָמַר לָהּ: הֲרֵי זֶה גִּטֵּךְ וַהֲרֵי אַתְּ מְגֹרֶשֶׁת מִמֶּנִּי הַיּוֹם וּלְמָחָר אַתְּ אִשְׁתִּי, הֲרֵי זוֹ סְפֵק מְגֹרֶשֶׁת: