Shulchan Aruch, Even HaEzer 47 שולחן ערוך, אבן העזר מ״ז

שְׁנַיִם אוֹמְרִים: רָאִינוּ שֶׁנִּתְקַדְּשָׁה, וּשְׁנַיִם אוֹמְרִים: לֹא רָאִינוּ שֶׁנִּתְקַדְּשָׁה, הֲרֵי זוֹ מְקֻדֶּשֶׁת, אֲפִלּוּ כֻּלָּם דָּרִים עִמָּהּ בֶּחָצֵר, לֹא רָאִינוּ אֵינוֹ רְאָיָה, שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁנִּתְקַדְּשָׁה בְּצִנְעָה:

שְׁנַיִם אוֹמְרִים: נִתְקַדְּשָׁה, וּשְׁנַיִם אוֹמְרִים: לֹא נִתְקַדְּשָׁה; לֹא שְׁנָא שֶׁזָּרַק לָהּ קִדּוּשֶׁיהָ, שְׁנַיִם אוֹמְרִים: קָרוֹב לוֹ, וּשְׁנַיִם אוֹמְרִים: קָרוֹב לָהּ; לֹא שְׁנָא אָמְרוּ הַשְּׁנַיִם שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הָיָה לָהּ סְפֵק קִדּוּשִׁין; לֹא תִּנָּשֵּׂא, וְאִם נִשֵּׂאת, תֵּצֵא. וְאִם נִשֵּׂאת לְאֶחָד מֵעֵדֵיהָ, וְאוֹמֶרֶת: בָּרִי לִי שֶׁלֹּא נִתְקַדַּשְׁתִּי, לֹא תֵּצֵא:

עֵד אֶחָד אוֹמֵר: נִתְקַדְּשָׁה, וְעֵד אֶחָד אוֹמֵר: לֹא נִתְקַדְּשָׁה, אִם אָמַר שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הָיוּ בָּהּ סְפֵק קִדּוּשִׁין, תִּנָּשֵּׂא לְכַתְּחִלָּה. וְאִם זָרַק לָהּ קִדּוּשִׁין, אֶחָד אוֹמֵר: קָרוֹב לוֹ, וְאֶחָד אוֹמֵר: קָרוֹב לָהּ, לֹא תִּנָּשֵּׂא, וְאִם נִשֵּׂאת, לֹא תֵּצֵא. וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן מ"ב סָעִיף ב':

אָמְרָה הִיא בְּעַצְמָהּ: נִתְקַדַּשְׁתִּי, וְחָזְרָה וְאָמְרָה: פְּנוּיָה אֲנִי; תּוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר, נֶאֱמֶנֶת; לְאַחַר כְּדֵי דִּבּוּר, אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת. וְאִם נוֹתֶנֶת אֲמַתְלָאָה לִדְבָרֶיהָ, שֶׁאָמְרָה כֵּן תְּחִלָּה כְּדֵי שֶׁלֹּא יִקְפְּצוּ עָלֶיהָ אֲנָשִׁים שֶׁאֵינָם מְהֻגָּנִים וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, וְרָאִינוּ בִּדְבָרֶיהָ מַמָּשׁ, הֲרֵי זוֹ נֶאֱמֶנֶת. וְאִם לֹא נוֹתֶנֶת אֲמַתְלָאָה, אוֹ שֶׁנָּתְנָה וְאֵין בָּהּ מַמָּשׁ, אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת. וְאִם קִדְּשָׁהּ אַחֵר, הָוֵי סְפֵק קִדּוּשִׁין. לְפִיכָךְ, נוֹתֵן לָהּ גֵּט וְתִהְיֶה אֲסוּרָה עָלָיו וְעַל הַכֹּל, עַד שֶׁיָּבוֹא אֲרוּסָהּ. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּכָל זֶה מַיְרֵי בְּאָמְרָה: נִתְקַדַּשְׁתִּי, סְתָם, אֲבָל אָמְרָה: נִתְקַדַּשְׁתִּי לִפְלוֹנִי, שׁוּב אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת לוֹמַר: פְּנוּיָה אֲנִי, דְּלָאו כָּל הֵימֶנָּה לָחוּב לוֹ וּלְהַפְקִיעַ עַצְמָה מִמֶּנּוּ: