Shulchan Aruch, Even HaEzer 54 שולחן ערוך, אבן העזר נ״ד

מִי שֶׁצִּוָּה לָתֵת לְבִתּוֹ כָּךְ וְכָךְ מָעוֹת לְפַרְנָסָתָּהּ, לִקַּח בָּהֶם קַרְקַע, בֵּין שֶׁהָיָה שְׁכִיב מְרַע בֵּין שֶׁהָיָה בָּרִיא, וּמֵת, וַהֲרֵי הַמָּעוֹת בְּיַד הַשָּׁלִישׁ, וְאָמְרָה הַבַּת: תְּנוּ אוֹתָם לְבַעֲלִי, כָּל מַה שֶּׁיִּרְצֶה יַעֲשֶׂה בָּהֶם: אִם הָיְתָה גְּדוֹלָה, וְנִשֵּׂאת, הָרְשׁוּת בְּיָדָהּ; וְאִם עֲדַיִן מְאֹרָסָה הִיא, יַעֲשֶׂה שָׁלִישׁ מַה שֶׁהֻשְׁלַשׁ בְּיָדוֹ; וְאִם עֲדַיִן קְטַנָּה הִיא, אֲפִלּוּ נִשֵּׂאת, אֵין שׁוֹמְעִין לָהּ, אֶלָּא יַעֲשֶׂה שָׁלִישׁ כְּמוֹ שֶׁצִּוָּה הָאָב. (וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּבָעִינָן שֶׁהֻשְׁלַשׁ מִתְּחִלָּה לְכָךְ, וְעַיֵּן בְּחשֶׁן הַמִּשְׁפָּט סִימָן רצ"ב):