Shulchan Aruch, Even HaEzer 61 שולחן ערוך, אבן העזר ס״א

כֵּיוָן שֶׁהִכְנִיס הָאִישׁ אֲרוּסָתוֹ לַחֻפָּה, אַף עַל גַּב שֶׁלֹּא נִבְעֲלָה, הֲרֵי הִיא כְּאִשְׁתּוֹ לְכָל דָּבָר, וְגוֹבָה עִקַּר כְּתֻבָּתָהּ וְתוֹסֶפֶת, אִם תִּתְאַלְמֵן אוֹ תִּתְגָּרֵשׁ. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים, כְּשֶׁרְאוּיָה לְבִיאָה. אֲבָל אִם הָיְתָה נִדָּה, וְאַחַר כָּךְ כְּנָסָהּ לָחֻפָּה וְנִתְיַחֵד עִמָּהּ, אֵינָהּ כְּאִשְׁתּוֹ, אֶלָּא לְכָל הַדְּבָרִים הִיא עֲדַיִן כַּאֲרוּסָה, מֵאַחַר שֶׁהָיְתָה נִדָּה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּדַוְקָא לְעִנְיַן שֶׁלֹּא תִּגְבֶּה הַתּוֹסֶפֶת הִיא עֲדַיִן כַּאֲרוּסָה, אֲבָל לְכָל שְׁאָר דְּבָרִים הֲרֵי הִיא כִּנְשׂוּאָה. הַגָּה: וְעַיֵּן לְעֵיל רֵישׁ סִימָן נ"ה מַהוּ נִקְרָא חֻפָּה. וּצְרִיכִין לִכְתֹּב הַכְּתֻבָּה קֹדֶם הַחֻפָּה, כְּדֵי שֶׁתְּהֵא חֻפָּה הָרְאוּיָה לְבִיאָה (הָרַמְבַּ"ם פֶּרֶק י' דְּאִישׁוּת). וּלְמַאן דְּאָמַר דְּחֻפַּת נִדָּה הָוֵי חֻפָּה אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לְבִיאָה, הוּא הַדִּין אִם לֹא כָּתַב כְּתֻבָּה; וּמִכָּל מָקוֹם נוֹהֲגִים לְכַתְּחִלָּה לְכָתְבָהּ קֹדֶם לָכֵן. אִשָּׁה חוֹלָנִית חוֹלַת מָוֶת, אַף עַל פִּי שֶׁכּוֹנְסָהּ עִם הַמִּטָּה תַּחַת הַחֻפָּה כְּדֵי שֶׁיִּירָשֶׁנָּה בַּעֲלָהּ, אֵינוֹ חֻפָּה כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה כְּלָל לְבִיאָה, וְאֵין בַּעֲלָהּ יוֹרְשָׁהּ (תְּשׁוּבַת הָרֹא"שׁ כְּלָל נ"ד). כְּנָסָהּ לָחֻפָּה וְלֹא בֵּרַךְ בִּרְכַּת חֲתָנִים, הָוֵי חֻפָּה גְּמוּרָה, דְּאֵין הַבְּרָכוֹת מְעַכְּבוֹת; וּמְבָרֵךְ אַחַר כַּמָּה יָמִים (טוּר סִימָן ס"ב), וּלְכַתְּחִלָּה יְבָרֵךְ אוֹתָהּ קֹדֶם שֶׁיִּתְיַחֵד עִמָּהּ (כָּךְ מַשְׁמַע בִּתְשׁוּבַת הָרֹא"שׁ). וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן נ"ה. וְנָהֲגוּ עַכְשָׁו לְבָרֵךְ תַּחַת הַחֻפָּה, קֹדֶם שֶׁנִּתְיַחֵד עִמּוֹ. וְנָהֲגוּ שֶׁהֶחָתָן וְהַכַּלָּה מִתְעַנִּין בְּיוֹם חֻפָּתָן, (וְעַיֵּן בְּאֹרַח חַיִּים סִימָן תקע"ג.) אִם קִדֵּשׁ בְּטָעוּת, וְהָיוּ לוֹ נִשּׂוּאִין עִמָּהּ, וְאַחַר כָּךְ נוֹדַע שֶׁהַקִּדּוּשִׁין הָיוּ בְּטָעוּת, אַף עַל פִּי שֶׁחוֹזֵר וּמְקַדְּשָׁהּ אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ שֵׁנִית שֶׁבַע בְּרָכוֹת, וְסָגֵי לֵהּ בַּבְּרָכוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת. יֵשׁ אוֹמְרִים לַעֲשׂוֹת הַחֻפָּה תַּחַת הַשָּׁמַיִם, לְסִימָן טוֹב שֶׁיְּהֵא זַרְעָם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם:

כָּשֵׁר הַדָּבָר שֶׁלֹּא תִּנָּשֵּׂא עַד שֶׁתִּטָּהֵר. וְעַכְשָׁו הַמִּנְהָג שֶׁלֹּא לְדַקְדֵּק, וְאֵין מַמְתִּינִין; וּמִכָּל מָקוֹם טוֹב לְהוֹדִיעַ לֶחָתָן תְּחִלָּה שֶׁהִיא נִדָּה (מָרְדְּכַי פֶּרֶק אַף עַל פִּי בְּשֵׁם ר"י):