Shulchan Aruch, Even HaEzer 83 שולחן ערוך, אבן העזר פ״ג

הַחוֹבֵל בְּאֵשֶׁת אִישׁ הַשֶּׁבֶת וְהָרִפּוּי לְבַעֲלָהּ; וְהַצַּעַר, שֶׁלָּהּ; וְהַבּשֶׁת וְהַנֶּזֶק, אִם בְּגָלוּי הוּא, כְּגוֹן שֶׁחָבַל בְּפָנֶיהָ וּבְצַוָּארָהּ אוֹ בְּיָדָהּ וּזְרוֹעוֹתֶיהָ, הַשְּׁלִישׁ שֶׁלָּהּ וּשְׁנֵי שְׁלִישִׁים לַבַּעַל, וְאִם בַּסֵתֶר הוּא הַנֵּזֶק, הַשְּׁלִישׁ לַבַּעַל וּשְׁנֵי שְׁלִישִׁים לָאִשָּׁה. שֶׁל בַּעַל, נוֹתְנִין לוֹ מִיָּד; וְשֶׁל אִשָּׁה, יִלָּקַח בָּהֶם קַרְקַע וְהַבַּעַל אוֹכֵל פֵּרוֹת. וְאֵינָהּ יְכוֹלָה לִמְחֹל, לֹא עַל חֶלְקוֹ וְלֹא עַל חֶלְקָהּ; וְאִם מָחֲלָה, אֵינָהּ מְחִילָה, וּמִכָּל מָקוֹם אֵינוֹ יָכוֹל לִתְבֹּעַ חֶלְקָהּ אֶלָּא בְּהַרְשָׁאָתָהּ. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים, כְּשֶׁחָבְלוּ בָּהּ אֲחֵרִים, אֲבָל הַבַּעַל שֶׁחָבַל בְּאִשְׁתּוֹ חַיָּב לְשַׁלֵּם לָהּ מִיָּד כָּל הַנֶּזֶק וְכָל הַבֹּשֶת וְהַצַּעַר, הַכֹּל שֶׁלָּהּ, וְאֵין לַבַּעַל בָּהֶם פֵּרוֹת. וְאִם רָצְתָה לִתֵּן הַדָּמִים לְאַחֵר, נוֹתֶנֶת; וְהַבַּעַל מְרַפֵּא אוֹתָהּ כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּרַפֵּא כָּל חֳלָיֶיהָ. הַגָּה: חֵרֵף אוֹתָהּ שׁוּם אָדָם בִּדְבָרִים, אַף עַל פִּי שֶׁהַמְבַיֵּשׁ בִּדְבָרִים פָּטוּר, אִם פִּיְּסוּהָ בְּמָמוֹן (דַּעַת עַצְמוֹ), אִם חֵרְפוּהָ בְּגָלוּי לוֹ שְׁנֵי חֲלָקִים וְלָהּ חֵלֶק אֶחָד; וְאִם בַּסֵּתֶר, לָהּ שְׁנֵי חֲלָקִים וְלוֹ חֵלֶק אֶחָד (טוּר):

הַמַּזִּיק אֶת אִשְׁתּוֹ בְּתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה, חַיָּב בִּנְזָקֶיהָ: