Shulchan Aruch, Even HaEzer 89 שולחן ערוך, אבן העזר פ״ט

מֵתָה הָאִשָּׁה בְּחַיֵּי הַבַּעַל, חַיָּב לְקָבְרָהּ וְלִטַּפֵּל בְּכָל צָרְכֵי קְבוּרָתָהּ, וּבִכְלַל זֶה הָאֶבֶן שֶׁנּוֹתְנִים עַל הַקֶּבֶר. וְכֵן חַיָּב לַעֲשׂוֹת לָהּ מִסְפֵּד וְקִינִים, כְּדֶרֶךְ כָּל הַמְּדִינָה. וְאִם דַּרְכָּם לְהַסְפִּיד בַּחֲלִילִין, לֹא יִפְחֹת מִשְּׁנֵי חֲלִילִין וּמְקוֹנְנוֹת, אֲפִלּוּ עָנִי שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל; וְאִם הָיָה עָשִׁיר, הַכֹּל לְפִי כְּבוֹדוֹ. וְאִם הָיָה כְּבוֹדָהּ יוֹתֵר מִכְּבוֹדוֹ, קוֹבְרִים אוֹתָהּ לְפִי כְּבוֹדָהּ, שֶׁעוֹלָה עִמּוֹ וְאֵינָהּ יוֹרֶדֶת:

לֹא רָצָה לְקָבְרָהּ, וְעָמַד אַחֵר וְקָבְרָהּ, בֵּית דִּין מוֹצִיאִין מִבַּעֲלָהּ וְנוֹתְנִין לְזֶה:

הָיָה בַּעֲלָהּ בִּמְדִינָה אַחֶרֶת, בֵּית דִּין יוֹרְדִין לִנְכָסָיו וּמוֹכְרִין בְּלֹא הַכְרָזָה, וְקוֹבְרִין אוֹתָהּ לְפִי מָמוֹן הַבַּעַל וּלְפִי כְּבוֹדוֹ, אוֹ לְפִי כְּבוֹדָהּ:

אַלְמָנָה, אֵינָהּ נִקְבֶּרֶת מִנִּכְסֵי בַּעֲלָהּ, אֶלָּא יוֹרְשֵׁי כְּתֻבָּתָהּ חַיָּבִין בִּקְבוּרָתָהּ. וְאִם מֵתָה קֹדֶם שֶׁנִּשְׁבְּעָה שְׁבוּעַת אַלְמָנָה, יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁיּוֹרְשֵׁי בַּעֲלָהּ חַיָּבִין בִּקְבוּרָתָהּ, וְלֹא הוֹדוּ לוֹ: