Shulchan Aruch, Orach Chaim 113 שולחן ערוך, אורח חיים קי״ג

אֵלּוּ בְּרָכוֹת שֶׁשּׁוֹחִין בָּהֶם: בְּאָבוֹת תְּחִלָּה וָסוֹף, וּבְהוֹדָאָה תְּחִלָּה וָסוֹף; וְאִם בָּא לִשְׁחוֹת בְּסוֹף כָּל בְּרָכָה, אוֹ בִּתְחִלָּתָהּ, מְלַמְּדִין אוֹתוֹ שֶׁלֹּא יִשְׁחֶה; אֲבָל בְּאֶמְצָעִיתָן, יָכוֹל לִשְׁחוֹת.

הַנּוֹהֲגִים לִשְׁחוֹת בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם כִּפּוּר כְּשֶׁאוֹמְרִים זָכְרֵנוּ וּמִי כָמוֹךָ, צְרִיכִים לִזְקֹף כְּשֶׁמַּגִּיעִים לְסוֹף הַבְּרָכָה. הַגָּה: וְאַף עַל גַּב דִּבְאָבוֹת כּוֹרֵעַ בְּסוֹף הַבְּרָכָה, מִכָּל מָקוֹם צָרִיךְ לִזְקֹף מְעַט בְּסוֹף זָכְרֵנוּ, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא נִרְאֶה שֶׁחוֹזֵר וְכוֹרֵעַ מִשּׁוּם חִיּוּב (דִּבְרֵי עַצְמוֹ לפי' הַטּוּר).

הַכּוֹרֵעַ בִּוְכָל קוֹמָה לְפָנֶיךָ תִּשְׁתַּחֲוֶה, אוֹ בְּוּלְךָ אֲנַחְנוּ מוֹדִים, אוֹ בְּהוֹדָאָה דְּהַלֵּל וּבִרְכַּת הַמָּזוֹן, הֲרֵי זֶה מְגֻנֶּה. (פי' שֶׁאֵין לִכְרֹעַ אֶלָּא בְּמָקוֹם שֶׁתִּקְנוּ חֲכָמִים).

הַמִּתְפַּלֵּל, צָרִיךְ שֶׁיִּכְרַע עַד שֶׁיִּתְפַּקְּקוּ כָּל חֻלִיּוֹת שֶׁבַּשִּׁדְרָה; וְלֹא יִכְרַע בְּאֶמְצַע מָתְנָיו וְרֹאשׁוֹ יִשָּׁאֵר זָקוּף, אֶלָּא גַּם רֹאשׁוֹ יָכֹף כְּאֶגְמוֹן.

וְלֹא יִשְׁחֶה כָּל כָּךְ עַד שֶׁיִּהְיֶה פִּיו כְּנֶגֶד חֲגוֹר שֶׁל מִכְנָסַיִם; וְאִם הוּא זָקֵן אוֹ חוֹלֶה וְאֵינוֹ יָכוֹל לִשְׁחוֹת עַד שֶׁיִּתְפַּקְּקוּ, כֵּיוָן שֶׁהִרְכִּין (פי' שֶׁהִשְׁפִּיל) רֹאשׁוֹ, דַּיּוֹ, מֵאַחַר שֶׁנִּכָּר שֶׁהוּא חָפֵץ לִכְרֹעַ אֶלָּא שֶׁמְּצַעֵר עַצְמוֹ.

כְּשֶׁהוּא כּוֹרֵעַ, יִכְרַע בִּמְהִירוּת בְּפַעַם אַחַת, וּכְשֶׁהוּא זוֹקֵף, זוֹקֵף בְּנַחַת רֹאשׁוֹ תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ גּוּפוֹ, שֶׁלֹּא תְּהֵא עָלָיו כְּמַשּׂאוֹי.

כְּשֶׁכּוֹרֵעַ, כּוֹרֵעַ בְּבָרוּךְ, וּכְשֶׁזּוֹקֵף, זוֹקֵף בְּשֵׁם.

הַמִּתְפַּלֵּל וּבָא כְּנֶגְדּוֹ עַכּוּ"ם, וְיֵשׁ לוֹ שְׁתֵּי וָעֵרֶב בְּיָדוֹ, וְהִגִּיעַ לְמָקוֹם שֶׁשּׁוֹחִין בּוֹ, לֹא יִשְׂחֶה, אַף עַל פִּי שֶׁלִּבּוֹ לַשָּׁמַיִם.

אֵין לְהוֹסִיף עַל תָּאֳרָיו שֶׁל הקב"ה, יוֹתֵר מֵהָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא; וְדַוְקָא בַּתְּפִלָּה, מִפְּנֵי שֶׁאֵין לְשַׁנּוֹת מִמַּטְבֵּעַ שֶׁטָּבְעוּ חֲכָמִים, אֲבָל בְּתַחֲנוּנִים אוֹ בַּקָּשׁוֹת וּשְׁבָחִים שֶׁאָדָם אוֹמֵר מֵעַצְמוֹ, לֵית לָן בָּהּ; וּמִכָּל מָקוֹם נָכוֹן לְמִי שֶׁיִּרְצֶה לְהַאֲרִיךְ בְּשִׁבְחֵי הַמָּקוֹם, שֶׁיֹּאמַר אוֹתוֹ בִּפְסוּקִים.