Shulchan Aruch, Orach Chaim 180 שולחן ערוך, אורח חיים ק״פ

אֵין לְהָסִיר הַמַּפָּה וְהַלֶּחֶם עַד אַחַר בִּרְכַּת הַמָּזוֹן.

כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ מְשַׁיֵּר פַּת עַל שֻׁלְחָנוֹ אֵינוֹ רוֹאֶה סִימַן בְּרָכָה לְעוֹלָם; אֲבָל לֹא יָבִיא פַּת שְׁלֵמָה וְיִתְּנֶנָּה עַל הַשֻּׁלְחָן, וְאִם עָשָׂה כֵן מִחְזֵי דִּלְשֵׁם עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים עָבִיד, שֶׁנֶּאֱמַר: הָעֹרְכִים לַגַּד שֻׁלְחָן (יְשַׁעְיָה סה, יא).

קֹדֶם שֶׁיִּטֹּל יָדָיו, יְכַבֵּד הַבַּיִת שֶׁלֹּא יִשָּׁאֲרוּ שָׁם פֵּרוּרִין וְיִמָּאֲסוּ בַּמַּיִם שֶׁל נְטִילָה; אַף עַל פִּי שֶׁמֻּתָּר לְאַבֵּד פֵּרוּרִין שֶׁאֵין בָּהֶם כַּזַּיִת, שֶׁמָּא יְהֵא הַשַּׁמָּשׁ עַם הָאָרֶץ, שֶׁמֻּתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּשַׁמָּשׁ עַם הָאָרֶץ, וְיַנִּיחַ גַּם פֵּרוּרִין שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם כַּזַּיִת שֶׁאָסוּר לְאַבְּדָן בַּיָּד, לְכָךְ יְכַבֵּד תְּחִלָּה; וְעַכְשָׁו אֵין אָנוּ נוֹהֲגִים כָּךְ, מִפְּנֵי שֶׁאֵין אָנוּ מְסַלְּקִין הַשֻּׁלְחָן, וְאָנוּ נוֹטְלִין הַיָּדַיִם חוּץ לַשֻּׁלְחָן בְּמָקוֹם שֶׁאֵין שָׁם פֵּרוּרִים, וְלֵיכָּא לְמֵיחַשׁ לְמִדִּי.

אַף עַל פִּי שֶׁמֻּתָּר לְאַבֵּד פֵּרוּרִין שֶׁאֵין בָּהֶם כַּזַּיִת, מִכָּל מָקוֹם קָשֶׁה לַעֲנִיּוּת.

נוֹהֲגִים לְכַסוֹת הַסַכִּין בִּשְׁעַת בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, וְנָהֲגוּ שֶׁלֹּא לְכַסוֹתוֹ בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב.