Shulchan Aruch, Orach Chaim 192 שולחן ערוך, אורח חיים קצ״ב

הָיוּ הַמְּסֻבִּין ג', חַיָּבִים בְּזִמּוּן שֶׁאוֹמֵר אֶחָד מֵהֶם: נְבָרֵךְ שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ, וְהֵם עוֹנִים וְאוֹמְרִים: בָּרוּךְ שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ וּבְטוּבוֹ חָיִינוּ, וְהוּא חוֹזֵר וְאוֹמֵר: בָּרוּךְ שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ וּבְטוּבוֹ חָיִינוּ בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַזָּן אֶת הָעוֹלָם וְכו'; וְאִם הֵם ד' יָכוֹל לוֹמַר: בָּרְכוּ שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ, אֲבָל יוֹתֵר טוֹב לוֹמַר נְבָרֵךְ, שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא עַצְמוֹ מִן הַכְּלָל; וְאִם הֵם עֲשָׂרָה, צָרִיךְ לְהַזְכִּיר אֶת ה', שֶׁאוֹמֵר: נְבָרֵךְ אֱלֹהֵינוּ וְכו', וְהֵם עוֹנִים וְאוֹמְרִים: בָּרוּךְ אֱלֹהֵינוּ וְכו'. וְאֵין לוֹמַר נְבָרֵךְ לֵאלֹהֵינוּ בְּלָמֶ "ד. וּבֵין שֶׁיִּהְיוּ עֲשָׂרָה אוֹ מֵאָה אוֹ אֶלֶף אוֹ רִבּוֹא, כָּךְ הֵם מְבָרְכִים; וְכָל הַמְשַׁנֶּה מִזֶּה הַנֻּסָח, כְּגוֹן שֶׁאוֹמֵר: נְבָרֵךְ עַל הַמָּזוֹן שֶׁאָכַלְנוּ, אוֹ שֶׁאוֹמֵר: לְמִי שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ, אוֹ שֶׁאוֹמֵר בִּמְקוֹם וּבְטוּבוֹ מִטּוּבוֹ, אוֹ בִּמְקוֹם חָיִינוּ אוֹמֵר חַיִּים, הֲרֵי זֶה בּוּר; וּכְשֶׁהֵם עֲשָׂרָה, כֵּיוָן שֶׁמַּזְכִּירִים אֶת הַשֵּׁם יָכוֹל לוֹמַר: נְבָרֵךְ אֱלֹהֵינוּ עַל הַמָּזוֹן שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ.

אִם טָעָה הַמְזַמֵּן בַּעֲשָׂרָה וְהָעוֹנִים, וְלֹא הִזְכִּירוּ אֱלֹהֵינוּ, אֵין יְכוֹלִים לַחֲזֹר; אֲבָל אִם עֲדַיִן לֹא עָנוּ אַחֲרָיו, יַחֲזֹר וִיזַמֵּן בַּשֵּׁם.