Shulchan Aruch, Orach Chaim 194 שולחן ערוך, אורח חיים קצ״ד

שְׁלֹשָׁה שֶׁאָכְלוּ כְּאֶחָד, וְשָׁכְחוּ וּבֵרַךְ כָּל אֶחָד לְעַצְמוֹ, בָּטֵל מֵהֶם הַזִּמּוּן וְאֵין יְכוֹלִים לַחֲזֹר וּלְזַמֵּן לְמַפְרֵעַ; וְכֵן אִם בֵּרְכוּ שְׁנַיִם מֵהֶם; אֲבָל אִם שָׁכַח אֶחָד מֵהֶם וּבֵרַךְ, הַשְּׁנַיִם יְכוֹלִים לְזַמֵּן עִם הַשְּׁלִישִׁי, אַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר בֵּרַךְ יָכוֹל לוֹמַר: בָּרוּךְ שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ, וְהֵם יוֹצְאִים יְדֵי חוֹבַת זִמּוּן וְהוּא אֵינוֹ יוֹצֵא יְדֵי זִמּוּן; שֶׁאֵין זִמּוּן לְמַפְרֵעַ. הַגָּה: וְאִם הָאֶחָד זִמֵּן עִם אֲחֵרִים, אַף שְׁנַיִם הַנִּשְׁאָרִים אֵינָן יְכוֹלִים לְזַמֵּן (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם רַשְׁבָּ"א).

שְׁלֹשָׁה שֶׁאָכְלוּ וְיָצָא אֶחָד מֵהֶם לַשּׁוּק, קוֹרְאִים אוֹתוֹ וּמוֹדִיעִים לוֹ שֶׁרוֹצִים לְזַמֵּן, כְּדֵי שֶׁיְּכַוֵּן וְיִצְטָרֵף עִמָּהֶם וְיַעֲנֶה עִמָּהֶם בִּרְכַּת זִמּוּן, וְיוֹצְאִים יְדֵי חוֹבָתָן אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ בָּא וְיוֹשֵׁב עִמָּהֶם; וְהָנֵי מִילֵי בִּשְׁלֹשָׁה, אֲבָל בַּעֲשָׂרָה כֵּיוָן שֶׁצְּרִיכִים לְהַזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם אֵינָם מִצְטָרְפִין עַד שֵׁיָּבֹא וְיֵשֵׁב עִמָּהֶם. וְע"ל סִימָן ר' עַד הֵיכָן בִּרְכַּת הַזִּמּוּן.

שְׁלֹשָׁה שֶׁאָכְלוּ כְּאֶחָד וְאֵין אֶחָד מֵהֶם יוֹדֵעַ כָּל בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, אֶלָּא אֶחָד יוֹדֵעַ בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה וְאֶחָד הַשְּׁנִיָּה, וְאֶחָד הַשְּׁלִישִׁית, חַיָּבִים בְּזִמּוּן וְכָל אֶחָד יְבָרֵךְ הַבְּרָכָה שֶׁיּוֹדֵעַ, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין בָּהֶם מִי שֶׁיּוֹדֵעַ בְּרָכָה רְבִיעִית אֵין בְּכָךְ כְּלוּם; אֲבָל לַחֲצָאִין אֵין לְבָרֵךְ, אִם הָאֶחָד אֵינוֹ יוֹדֵעַ כִּי אִם חֲצִי הַבְּרָכָה, שֶׁאֵין בְּרָכָה אַחַת מִתְחַלֶּקֶת לִשְׁתַּיִם.