Shulchan Aruch, Orach Chaim 200 שולחן ערוך, אורח חיים ר׳

שְׁלֹשָׁה שֶׁאָכְלוּ כְּאֶחָד, אֶחָד מַפְסִיק עַל כָּרְחוֹ לִשְׁנַיִם וְעוֹנֶה עִמָּהֶם בִּרְכַּת זִמּוּן. וַאֲפִלּוּ לֹא רָצָה לְהַפְסִיק, מְזַמְּנִין עָלָיו בֵּין עוֹנֶה בֵּין אֵינוֹ עוֹנֶה כָּל שֶׁהוּא עוֹמֵד שָׁם. אֲבָל שְׁנַיִם אֵין חַיָּבִים לְהַפְסִיק לְאֶחָד, הִלְכָּךְ אֵין חִיּוּב זִמּוּן חָל עַד שֶׁיִּתְרַצּוּ לְהַפְסִיק לְאֶחָד וּלְבָרֵךְ, וְאִם לֹא רָצוּ לְהַפְסִיק וְזִמֵּן הוּא עֲלֵיהֶם, לֹא עָשָׂה כְּלוּם; וְאִם לֹא רָצוּ לְהַפְסִיק, אַף הוּא אֵינוֹ רַשַּׁאי לְבָרֵךְ וְלָצֵאת לַשּׁוּק, עַד שֶׁיִּגְמְרוּ הַשְּׁנַיִם וִיזַמֵּן עֲלֵיהֶם, שֶׁהֲרֵי כְּבַר נִתְחַיֵּב הוּא בְּזִמּוּן וְהֵיאָךְ יְבָרֵךְ בְּלֹא זִמּוּן.

אֵינוֹ צָרִיךְ לְהַפְסִיק אֶלָּא עַד שֶׁיֹּאמַר: בָּרוּךְ שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ וְכו', הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁצָּרִיךְ לְהַפְסִיק עַד שֶׁיֹּאמַר: הַזָּן אֶת הַכֹּל, וְכֵן נוֹהֲגִין (הָרֹא"שׁ וְתוס' והר"י בְּשֵׁם בה"ג וְהַטּוּר). וְאִם הָיָה דַּעְתּוֹ לַחֲזֹר וְלֶאֱכֹל פַּת, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא אָכַל אַחַר כָּךְ, כְּשֶׁרוֹצֶה לְבָרֵךְ מְבָרֵךְ מִתְּחִלָּה בִּרְכַּת הַזָּן; וְכָל שֶׁכֵּן אִם חָזַר וְאָכַל (הר"י פֶּרֶק ג' שֶׁאָכְלוּ) (טוּר) וְחוֹזֵר וְגוֹמֵר סְעוּדָתוֹ בְּלֹא בְּרָכָה בִּתְחִלָּה.