Shulchan Aruch, Orach Chaim 221 שולחן ערוך, אורח חיים רכ״א

אִם הָיוּ בְּצַעַר מֵחֲמַת עֲצִירַת גְּשָׁמִים, וְיָרְדוּ גְּשָׁמִים, מְבָרְכִים עֲלֵיהֶם אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא יָרְדוּ עֲדַיִן כְּדֵי רְבִיעָה, מִשֶּׁיָּרְדוּ כָּל כָּךְ שֶׁרַבּוּ עַל הָאָרֶץ שֶׁיַּעֲלוּ עֲלֵיהֶם אֲבַעְבּוּעוֹת מִן הַמָּטָר וְיֵלְכוּ זֶה לִקְרַאת זֶה. הַגָּה: וּמַה שֶּׁאֵין אָנוּ נוֹהֲגִים בַּזְּמַן הַזֶּה בְּבִרְכַּת הַגְּשָׁמִים, מִשּׁוּם דִּמְדִינוֹת אֵלּוּ תְּדִירִים בִּגְשָׁמִים וְאֵינָן נֶעֱצָרִין כָּל כָּךְ (סְמַ"ג וְאָגוּר וְכָל בּוֹ).

וּמַה מְּבָרֵךְ, אִם אֵין לוֹ שָׂדֶה אוֹמֵר: מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ ה' אֱלֹהֵינוּ עַל כָּל טִפָּה וְטִפָּה שֶׁהוֹרַדְתָּ לָנוּ, וְאִלּוּ פִינוּ מָלֵא שִׁירָה כַּיָּם וְכו' עַד הֵן הֵם יוֹדוּ וִיבָרְכוּ אֶת שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ, וְחוֹתֵם: בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֵל רֹב הַהוֹדָאוֹת; וְאִם יֵשׁ לוֹ שָׂדֶה בְּשֻׁתָּפוּת עִם אַחֵר, מְבָרֵךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב; וְאִם אֵין לוֹ שֻׁתָּף בַּשָּׂדֶה, מְבָרֵךְ שֶׁהֶחֱיָנוּ. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּהַשּׁוֹמֵעַ שֶׁיָּרְדוּ גְּשָׁמִים מְבָרֵךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב (רַשְׁבָּ"א).