Shulchan Aruch, Orach Chaim 251 שולחן ערוך, אורח חיים רנ״א

הָעוֹשֶׂה מְלָאכָה בְּעֶרֶב שַׁבָּת מִן הַמִּנְחָה וּלְמַעְלָה אֵינוֹ רוֹאֶה סִימַן בְּרָכָה; יֵשׁ מְפָרְשִׁים: מִנְחָה גְּדוֹלָה, וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים: מִנְחָה קְטַנָּה. הַגָּה: וְדַוְקָא כְּשֶׁעוֹשֶׂה הַמְּלָאכָה דֶּרֶךְ קֶבַע, אֲבָל אִם עוֹשֶׂה אוֹתָהּ דֶּרֶךְ עֲרַאי, לְפִי שָׁעָה, וְלֹא קָבַע עָלֶיהָ, שָׁרֵי (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם אוֹר זָרוּעַ). וְלָכֵן מֻתָּר לִכְתֹּב אִגֶּרֶת שְׁלוֹמִים וְכָל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה (דִּבְרֵי עַצְמוֹ).

לְתַקֵּן בְּגָדָיו וְכֵלָיו לְצֹרֶךְ שַׁבָּת, מֻתָּר כָּל הַיּוֹם. הַגָּה: וְהוּא הַדִּין בִּגְדֵי חֲבֵרוֹ אִם הוּא לְצֹרֶךְ שַׁבָּת וְאֵינוֹ נוֹטֵל עָלָיו שָׂכָר (בֵּית יוֹסֵף); וְהוּא הַדִּין לְמִי שֶׁכּוֹתֵב סְפָרִים לְעַצְמוֹ דֶּרֶךְ לִמּוּדוֹ. הַגָּה: אֲבָל אָסוּר לִכְתֹּב לַחֲבֵרוֹ בְּשָׂכָר (מָרְדְּכַי פ' מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ). וּמִסְתַּפְּרִין כָּל הַיּוֹם, אֲפִלּוּ מִסַּפַּר יִשְׂרָאֵל. (כָּל בּוֹ וּבֵית יוֹסֵף). וְיֵשׁ לְאָדָם לְמַעֵט קְצָת בְּלִמּוּדוֹ בְּעֶרֶב שַׁבָּת, כְּדֵי שֶׁיָּכִין צָרְכֵי שַׁבָּת (ש"ג פי"ו דְּשַׁבָּת יְרוּשַׁלְמִי פ"ק דְּתַעֲנִית).