Shulchan Aruch, Orach Chaim 277 שולחן ערוך, אורח חיים ער״ז

נֵר שֶׁמֻּנָּח אֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת, אָסוּר לִפְתֹּחַ הַדֶּלֶת כְּדַרְכּוֹ, (רַמְבַּ"ם פ"ה וּמָרְדְּכַי פ' כ"ב וּבֵית יוֹסֵף בְּשֵׁם סְמַ"ג) שֶׁמָּא יְכַבֶּנּוּ הָרוּחַ. אֲבָל לִנְעֹל הַדֶּלֶת כְּנֶגְדּוֹ, מֻתָּר (ת"ה סי' נ"ט) וְהוּא הַדִּין בְּחַלּוֹן שֶׁכְּנֶגֶד הַנֵּר שֶׁעַל הַשֻּׁלְחָן (מָרְדְּכַי פכ"ב וּבֵית יוֹסֵף בְּשֵׁם תּוֹסְפוֹת וְטוּר) וְאִם הוּא קָבוּעַ בַּכֹּתֶל שֶׁאֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת, אָסוּר לִפְתֹּחַ הַדֶּלֶת וּלְנָעֳלוֹ כְּדַרְכּוֹ שֶׁמָּא תְּהֵא הַדֶּלֶת נוֹקֶשֶׁת עָלָיו וּתְכַבֶּנּוּ, אֶלָּא פּוֹתֵחַ וְנוֹעֵל בְּנַחַת. וְאִם הוּא קָבוּעַ בַּדֶּלֶת עַצְמוֹ, שֶׁפְּתִיחָתוֹ וּנְעִילָתוֹ מְקָרֵב הַשֶּׁמֶן לַנֵּר אוֹ מַרְחִיקוֹ מִמֶּנּוּ, אָסוּר לְפָתְחוֹ וּלְנָעֳלוֹ. הַגָּה: וּבְנֵר שֶׁל שַׁעֲוָה מֻתָּר לִפְתֹּחַ וְלִנְעֹל אַף עַל פִּי שֶׁהוּא קָבוּעַ בַּדֶּלֶת (בֵּית יוֹסֵף).

אָסוּר לִפְתֹּחַ הַדֶּלֶת כְּנֶגֶד הַמְּדוּרָה שֶׁהִיא קְרוֹבָה קְצָת אֶל הַדֶּלֶת וַאֲפִלּוּ אֵין שָׁם אֶלָּא רוּחַ מְצוּיָה, אֲבָל אִם הָיָה פָּתוּחַ כְּנֶגְדָּהּ, מֻתָּר לְסָגְרוֹ וְאֵין בּוֹ מִשּׁוּם מְכַבֶּה.

שָׁכַח נֵר עַל הַטַּבְלָא, מְנַעֵר אֶת הַטַּבְלָא וְהוּא נוֹפֵל, אֲפִלּוּ אִם הוּא דּוֹלֵק, רַק שֶׁלֹּא יְכַוֵּן לְכַבּוֹתוֹ. הַגָּה: וְטוֹב לַעֲשׂוֹת עַל יְדֵי עַכּוּ"ם, בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ כָּל כָּךְ (כָּל בּוֹ), וּבִלְבַד שֶׁיְּהֵא נֵר שֶׁל שַׁעֲוָה וְכַיּוֹצֵא בּוֹ, אוֹ שֶׁלֹּא יְהֵא בּוֹ שֶׁמֶן, אֲבָל אִם יֵשׁ בּוֹ שֶׁמֶן אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יְקָרְבֶנּוּ אֶל הַפְּתִילָה וְנִמְצָא מַבְעִיר; וְאִם הִנִּיחוּ עָלֶיהָ מִדַּעַת, אָסוּר לְנַעֲרָהּ שֶׁהֲרֵי הַטַּבְלָא הִיא בָּסִיס (פי' דָּבָר הַנּוֹשֵׂא דָּבָר אַחֵר תַּרְגּוּם וְאֶת כַּנּוֹ (שְׁמוֹת לא, ט) וְיַת בְּסִיסֵיהּ), לִדְבַר הָאִסוּר. הַגָּה: וּמִכָּל מָקוֹם מֻתָּר לִגֹּעַ בַּטַּבְלָא הוֹאִיל וְאֵינוֹ מְטַלְטֵל הַנֵּר. וְהוּא הַדִּין שֶׁמֻּתָּר לִגֹּעַ בִּמְנוֹרָה שֶׁבְּבֵית הַכְּנֶסֶת וְהַנֵּרוֹת דּוֹלְקוֹת עָלָיו, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְנַעְנַע (מָרְדְּכַי פכ"ב).

מֻתָּר לְהַנִּיחַ נֵר שֶׁל שַׁבָּת מִבְּעוֹד יוֹם עַל גַּבֵּי אִילָן וְיִדָּלֵק שָׁם בְּשַׁבָּת דְּלֵיכָּא לְמֵיחַשׁ דְּלִכְשֶׁיִּכְבֶּה לְשַׁקְלֵיהּ מִנֵּיהּ וְנִמְצָא מִשְׁתַּמֵּשׁ בִּמְחֻבָּר, אֲבָל אֵין מַנִּיחִין נֵר שֶׁל יוֹם טוֹב עַל גַּבֵּי אִילָן, דְּשָׁקִיל וּמַנַּח לֵיהּ וְנִמְצָא מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּאִילָן.

מֻתָּר לִכְפּוֹת קְעָרָה עַל גַּבֵּי הַנֵּר בְּשַׁבָּת כְּדֵי שֶׁלֹּא יֶאֱחֹז הָאוּר בַּקּוֹרָה.