Shulchan Aruch, Orach Chaim 279 שולחן ערוך, אורח חיים ער״ט

נֵר שֶׁהִדְלִיקוּ בּוֹ בְּאוֹתוֹ שַׁבָּת, אַף עַל פִּי שֶׁכָּבָה, אָסוּר לְטַלְטְלוֹ. וְכֵן מֻתָּר הַשֶּׁמֶן שֶׁבַּנֵּר שֶׁהִדְלִיקוּ בּוֹ בְּאוֹתוֹ שַׁבָּת, אָסוּר לְטַלְטְלוֹ וּלְהִסְתַּפֵּק מִמֶּנּוּ בְּאוֹתוֹ שַׁבָּת.

נֵר זֶה שֶׁאָמַרְנוּ שֶׁאָסוּר לְטַלְטְלוֹ, אֲפִלּוּ לְצֹרֶךְ גּוּפוֹ וּלְצֹרֶךְ מְקוֹמוֹ אָסוּר; וְיֵשׁ מִי שֶׁהִתִּיר, וְלֹא נִרְאוּ דְּבָרָיו. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּמִי שֶׁהוּא אִיסְטְנִיס וְהַנֵּר מָאוּס עָלָיו מֻתָּר לְהוֹצִיאוֹ דְּהָוֵי לְדִידֵיהּ כִּגְרָף שֶׁל רְעִי, וְהַמַּחְמִיר לֹא הִפְסִיד (מָרְדְּכַי רֵישׁ בֵּיצָה).

לְטַלְטֵל נֵר עַל יְדֵי שֶׁנּוֹתְנִין עָלָיו לֶחֶם בְּשַׁבָּת, אָסוּר. וְאִם נָתַן עָלָיו הַלֶּחֶם מִבְּעוֹד יוֹם, יֵשׁ מִי שֶׁמַּתִּיר לְטַלְטְלוֹ בְּשַׁבָּת עַל יְדֵי לֶחֶם זֶה, וְאֵין לִסְמֹךְ עָלָיו.

אִם הִתְנָה מֵעֶרֶב שַׁבָּת עַל נֵר זֶה שֶׁיְּטַלְטְלֶנּוּ מִשֶּׁיִּכְבֶּה, מֻתָּר לְטַלְטְלוֹ אַחַר שִׁכְבָה. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּלֹא מְהָנֵי תְּנַאי, וְכֵן נוֹהֲגִין בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ. וְדִין הַתְּנַאי ע"ל סי' תרל"ח (הָגָ"א פֶּרֶק כִּירָה וְר"י ח"ב וְכָל בּוֹ). וְנוֹהֲגִין לְטַלְטְלוֹ עַל יְדֵי עַכּוּ"ם וְאֵין בָּזֶה מִשּׁוּם אִסּוּר אֲמִירָה לְעַכּוּ"ם הוֹאִיל וְהַמִּנְהָג כָּךְ הָוֵי כְּאִלּוּ הִתְנָה עָלָיו מִתְּחִלָּה וְשָׁרֵי כַּנַּ"ל.

נֵר שֶׁהִדְלִיקוּ בְּשַׁבָּת לְחַיָּה וּלְחוֹלֶה וְיָלְדָה הַחַיָּה וְנִתְרַפֵּא הַחוֹלֶה, מֻתָּר לְטַלְטְלוֹ אִם כָּבָה. וְהוּא הַדִּין לְמַדְלִיק בְּשַׁבָּת בְּשׁוֹגֵג וְכָבָה, שֶׁמֻּתָּר לְטַלְטְלוֹ.

נֵר שֶׁלֹּא הִדְלִיקוּ בּוֹ בְּאוֹתוֹ שַׁבָּת, אֲפִלּוּ הוּא שֶׁל חֶרֶס דְּמָאִיס וַאֲפִלּוּ הוּא שֶׁל נֵפְט דְּמַסְרִיחַ, מֻתָּר לְטַלְטְלוֹ דְּמֻקְצֶה מֵחֲמַת מִאוּס מֻתָּר.

מְנוֹרָה, בֵּין גְּדוֹלָה בֵּין קְטַנָּה, אִם הִיא שֶׁל פְּרָקִים אֵין מְטַלְטְלִין אוֹתָהּ דְּחַיְישִׁינָן שֶׁמָּא תִּפֹּל וְתִתְפָּרֵק וְיַחֲזִירֶנָּה וְנִמְצָא עוֹשֶׂה כְּלִי; וַאֲפִלּוּ אִם אֵינָהּ שֶׁל פְּרָקִים אֶלָּא יֵשׁ בָּהּ חֲרִיצִים סָבִיב וְדוֹמָה לְשֶׁל פְּרָקִים, אָסוּר לְטַלְטְלָהּ.