Shulchan Aruch, Orach Chaim 329 שולחן ערוך, אורח חיים שכ״ט

כָּל פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ דּוֹחֶה שַׁבָּת, וְהַזָּרִיז הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח. אֲפִלּוּ נָפְלָה דְּלֵקָה בְּחָצֵר אַחֶרֶת וְיָרֵא שֶׁתַּעֲבֹר לְחָצֵר זוֹ וְיָבֹא לִידֵי סַכָּנָה, מְכַבִּין כְּדֵי שֶׁלֹּא תַּעֲבֹר.

אֵין הוֹלְכִים בְּפִקּוּחַ נֶפֶשׁ אַחַר הָרֹב. אֲפִלּוּ הָיוּ תִּשְׁעָה עַכּוּ"ם וְיִשְׂרָאֵל אֶחָד בְּחָצֵר, וּפֵרַשׁ אֶחָד מֵהֶם לְחָצֵר אַחֶרֶת וְנָפְלָה עָלָיו שָׁם מַפֹּלֶת, מְפַקְּחִין, כֵּיוָן שֶׁנִּשְׁאַר קְבִיעוּת הָרִאשׁוֹן בִּמְקוֹמוֹ חַשְׁבֵינָן לֵיהּ כְּמֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה. אֲבָל אִם נֶעֶקְרוּ כֻּלָּם וּבִשְׁעַת עֲקִירָתָן פֵּרַשׁ אֶחָד מָהֵם לְחָצֵר אַחֶרֶת וְנָפַל עָלָיו, אֵין מְפַקְּחִין עָלָיו; שֶׁכֵּיוָן שֶׁנֶּעֱקַר קְבִיעוּת הָרִאשׁוֹן מִמְּקוֹמוֹ, אַמְרִינָן: כָּל דְּפָרִישׁ מֵרֻבָּא פָּרִישׁ.

מִי שֶׁנָּפְלָה עָלָיו מַפֹּלֶת, סָפֵק חַי סָפֵק מֵת, סָפֵק הוּא שָׁם סָפֵק אֵינוֹ שָׁם, אֲפִלּוּ אִם תִּמְצָא לוֹמַר שֶהוּא שָׁם, סָפֵק עַכּוּ"ם סָפֵק יִשְׂרָאֵל, מְפַקְּחִין עָלָיו אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כַּמָּה סְפֵקוֹת.

אֲפִלּוּ מְצָאוּהוּ מְרֻצָּץ, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִחְיוֹת אֶלָּא לְפִי שָׁעָה, מְפַקְּחִין וּבוֹדְקִים עַד חוֹטְמוֹ; אִם לֹא הִרְגִּישׁוּ בְּחוֹטְמוֹ חַיּוּת, אָז וַדַּאי מֵת לָא שְׁנָא פָּגְעוּ בְּרֹאשׁוֹ תְּחִלָּה, לָא שְׁנָא פָּגְעוּ בְּרַגְלָיו תְּחִלָּה.

מָצָא עֶלְיוֹנִים מֵתִים, לֹא יֹאמַר: כְּבָר מֵתוּ תַּחְתּוֹנִים, אֶלָּא מְפַקֵחַ עֲלֵיהֶם שֶׁמָּא עֲדַיִן הֵם חַיִּים.

עַכּוּ"ם שֶׁצָּרוּ עַל עֲיָרוֹת יִשְׂרָאֵל, אִם בָּאוּ עַל עִסְקֵי מָמוֹן אֵין מְחַלְּלִין עֲלֵיהֶם אֶת הַשַּׁבָּת; בָּאוּ עַל עִסְקֵי נְפָשׁוֹת, וַאֲפִלּוּ סְתָם, יוֹצְאִים עֲלֵיהֶם בִּכְלֵי זַיִן וּמְחַלְּלִין עֲלֵיהֶם אֶת הַשַּׁבָּת; וּבְעִיר הַסְמוּכָה לַסְפָר, אֲפִלּוּ לֹא בָּאוּ אֶלָּא עַל עִסְקֵי תֶּבֶן וְקַשׁ מְחַלְּלִין עֲלֵיהֶם אֶת הַשַּׁבָּת. הַגָּה: וַאֲפִלּוּ לֹא בָּאוּ עֲדַיִן אֶלָּא רוֹצִים לָבֹא (אוֹר זָרוּעַ).

יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁבַּזְּמַן הַזֶּה אֲפִלּוּ בָּאוּ עַל עִסְקֵי מָמוֹן מְחַלְּלִין, שֶׁאִם לֹא יַנִּיחֶנּוּ יִשְׂרָאֵל לִשְׁלֹל וְלָבוּז מָמוֹנוֹ יַהַרְגֶנּוּ, וְהָוֵי עִסְקֵי נְפָשׁוֹת וּמִכָּל מָקוֹם הַכֹּל לְפִי הָעִנְיָן (פִּסְקֵי מהרא"י סי' ק"כ).

הָרוֹאֶה סְפִינָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ יִשְׂרָאֵל הַמְטֹרֶפֶת בַּיָּם, וְכֵן נָהָר שׁוֹטֵף וְכֵן יָחִיד הַנִּרְדָּף מִפְּנֵי עַכּוּ"ם, מִצְוָה עַל כָּל אָדָם לְחַלֵּל עֲלֵיהֶם שַׁבָּת כְּדֵי לְהַצִּילָם. וְעַיֵּן לְעֵיל סוֹף סִימָן ש"ו מִי שֶׁרוֹצִים לְאָנְסוֹ אִם מְחַלְּלִין עָלָיו שַׁבָּת.

כָּל הַיּוֹצְאִים לְהַצִּיל חוֹזְרִים בִּכְלֵי זֵינָם לִמְקוֹמָם.