Shulchan Aruch, Orach Chaim 331 שולחן ערוך, אורח חיים של״א

עוֹשִׂים כָּל צָרְכֵי מִילָה בְּשַׁבָּת; מוֹהֲלִין וּפוֹרְעִין וּמוֹצְצִין, וְנוֹתְנִין עָלָיו כַּמּוֹן.

כָּל זְמַן שֶׁלֹּא סִלֵּק יָדוֹ מִן הַמִּילָה חוֹזֵר אֲפִלּוּ עַל צִיצִין שֶׁאֵינָם מְעַכְּבִין; סִלֵּק יָדוֹ, אֵינוֹ חוֹזֵר אֶלָּא עַל צִיצִין הַמְעַכְּבִין. וְאֵלּוּ הֵם הַמְעַכְּבִין, בָּשָׂר הַחוֹפֶה אֲפִלּוּ רֹב גֹּבַהּ שֶׁל עֲטָרָה בְּמָקוֹם א'.

בֶּן ח', אִם גָּמְרוּ שְׂעָרוֹ וְצִפָּרְנָיו, מָלִין אוֹתוֹ בְּשַׁבָּת; וְאִם לֹא גָּמְרוּ, אֲפִלּוּ אִם הוּא סָפֵק בֶּן ז' סָפֵק בֶּן ח', אֵין מָלִין אוֹתוֹ. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בֶּן ח' וַדַּאי. וְאִם הוּא בֶּן שֶׁבַע וַדַּאי, אֲפִלּוּ לֹא גָּמְרוּ שְׂעָרוֹ וְצִפָּרְנָיו מָלִין אוֹתוֹ וְעַיֵּן בְּיוֹרֵה דֵּעָה סי' רס"ו.

מִילָה שֶׁלֹּא בִּזְמַנָּהּ אֵינָהּ דּוֹחָה שַׁבָּת.

אַנְדְּרוֹגִינוּס וְנוֹלַד בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת וְנוֹלַד כְּשֶׁהוּא מָהוּל, וְיוֹצֵא דֹּפֶן, וְעַכּוּ"ם שֶׁיָּלְדָה וְאַחַר כָּךְ נִתְגַּיְּרָה, וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁתֵּי עָרְלוֹת אֵין מִילָתָן דּוֹחָה שַׁבָּת.

מַכְשִׁירֵי מִילָה שֶׁאֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹתָם מֵעֶרֶב שַׁבָּת אֵינָם דּוֹחִים אֶת הַשַּׁבָּת; לְפִיכָךְ אִם לֹא הֵבִיא אִזְמֵל לְמִילָה מֵעֶרֶב שַׁבָּת, לֹא יְבִיאֶנּוּ בְּשַׁבָּת, אֲפִלּוּ בְּמָקוֹם שֶׁאֵין בּוֹ אֶלָּא אִסוּר דְּרַבָּנָן, שֶׁהֶעֱמִידוּ חֲכָמִים דִּבְרֵיהֶם בִּמְקוֹם כָּרֵת. וְלוֹמַר לְעַכּוּ"ם לַעֲשׂוֹתָהּ, אִם הוּא דָּבָר שֶׁאִם עָשָׂהוּ יִשְׂרָאֵל אֵין בּוֹ אִסוּר אֶלָּא מִדְּרַבָּנָן, אוֹמֵר לְעַכּוּ"ם וְעוֹשֶׂהוּ. וְאִם הוּא דָּבָר שֶׁאָסוּר לְיִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹתוֹ מִן הַתּוֹרָה, לֹא יֹאמַר לְעַכּוּ"ם לַעֲשׁוֹתוֹ. וְעַיֵּן לְעֵיל סי' ש"ז.

לֹא הָיָה לוֹ כַּמּוֹן שָׁחוּק מֵעֶרֶב שַׁבָּת, לֹא יִשְׁחֲקֶנּוּ אֶלָּא לוֹעֵס בְּשִׁנָּיו. אִם לֹא עֵרֵב מֵאֶתְמוֹל יַיִן וְשֶׁמֶן לִתֵּן עֲלֵיהֶם, לֹא יְעָרְבֵם הַיּוֹם אֶלָּא יִתֵּן כָּל אֶחָד לְבַדּוֹ.

אֵין עוֹשִׂין לָהּ חָלוּק אֶלָּא כּוֹרֵךְ עָלֶיהָ סְמַרְטוּט; וְאִם אֵין לוֹ, כּוֹרֵךְ עַל אֶצְבָּעוֹ דֶּרֶךְ מַלְבּוּשׁ, לְשַׁנּוֹת מִדֶּרֶךְ הוֹצָאָה בַּחֹל, וּמֵבִיא דֶּרֶךְ חָצֵר אַחֶרֶת אֲפִלּוּ לֹא נִשְׁתַּתְּפוּ יַחַד.

בִּזְמַן חַכְמֵי הַגְּמָרָא אִם לֹא הָיוּ רוֹחֲצִים אֶת הַוָּלָד לִפְנֵי הַמִּילָה וּלְאַחַר הַמִּילָה, וּבְיוֹם שְׁלִישִׁי לַמִּילָה בְּמַיִם חַמִּין, הָיָה מְסֻכָּן; לְפִיכָךְ נִזְקְקוּ לִכְתֹּב מִשְׁפָּטוֹ כְּשֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת; וְהָאִדָּנָא לֹא נָהֲגוּ בִּרְחִיצָה כְּלָל, וְדִינוֹ לִרְחֹץ בְּשַׁבָּת, אִם רָצוּ, כְּדִין רְחִיצַת כָּל אָדָם. הַגָּה: וּבִמְדִינוֹת אֵלּוּ נוֹהֲגִים לְרָחֲצוֹ לִפְנֵי הַמִּילָה בְּחַמִּין שֶׁהֻחַמּוּ מֵאֶתְמוֹל, וּלְאַחַר הַמִּילָה בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת. וְכֵן אִם הָיָה יוֹם ג' לְמִילָתוֹ בְּשַׁבָּת, וְרוֹאִים שֶׁיֵּשׁ צֹרֶךְ לְרָחֲצוֹ, מְכִינִים חַמִּין מִבְּעוֹד יוֹם וְרוֹחֲצִים אוֹתוֹ בְּשַׁבָּת. וְכָל זֶה מִן הַסְּתָם, אֲבָל אִם רוֹאִים שֶׁיֵּשׁ לָחוּשׁ לְסַכָּנָה אִם לֹא יִרְחֲצוּ אוֹתוֹ אַחַר הַמִּילָה, בְּוַדַּאי מֻתָּר לְרָחֲצוֹ וּלְחַלֵּל עָלָיו שַׁבָּת מִדֵּי דְּהָוֵי אַשְּׁאָר חוֹלֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סַכָּנָה.

אָדָם שֶׁלֹּא מָל מֵעוֹלָם לֹא יִמּוֹל בְּשַׁבָּת, אֲבָל אִם מָל כְּבָר פַּעַם אַחַת מֻתָּר לָמוּל בְּשַׁבָּת, אֲפִלּוּ אִם הוּא אֲבִי הַבֵּן. הַגָּה: וְעַיֵּן עוֹד דִּינֵי מִילָה טוּר יוֹרֶה דֵּעָה סי' רס"ו.