Shulchan Aruch, Orach Chaim 362 שולחן ערוך, אורח חיים שס״ב

כָּל מְחִצָּה שֶׁלֹּא נַעֲשֵׂית לָדוּר בְּתוֹכָהּ, אֶלָּא לִצְנִיעוּת אוֹ לִשְׁמֹר מַה שֶּׁיִּתְּנוּ בְּתוֹכָהּ אוֹ לִישֵׁב בָּהּ כְּדֵי לִשְׁמֹר הַשָּׂדוֹת, הִיא מְחִצָּה לְטַלְטֵל מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ, אֲבָל אֵינָהּ מְחִצָּה לַעֲשׂוֹת מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ מֻקָּף לְדִירָה אִם הוּא יוֹתֵר מִב' סְאָתַיִם. הִילְכָּךְ אִילָן שֶׁעֲנָפָיו יוֹרְדִים לְמַטָּה, אִם אֵינָם גְּבוֹהִים שְׁלֹשָׁה מִן הָאָרֶץ וְעִקָּרָן בַּמָּקוֹם שֶׁמְּחֻבָּרִין לָאִילָן הוּא גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה, חָשִׁיב מְחִצָּה וּמֻתָּר לְטַלְטֵל בְּכֻלּוֹ; וְהוּא שֶׁיְּמַלֵּא הָאֲוִיר שֶׁבֵּין הָעֲנָפִים בְּעֵצִים אוֹ בְּקַשׁ, וְיִקְשֹׁר הָעֲנָפִים שֶׁלֹּא יְנִידֵם הָרוּחַ, שֶׁכָּל מְחִצָּה שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לַעֲמֹד בְּרוּחַ מְצוּיָה, אֵינָהּ מְחִצָּה. וְדַוְקָא עַד בֵּית סְאָתַיִם, אֲבָל יוֹתֵר מִבֵּית סְאָתַיִם, לֹא, אֲפִלּוּ נְטָעוֹ לְכָךְ כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ עָשׂוּי לָדוּר בְּתוֹכוֹ אֶלָּא לְהִסְתּוֹפֵף בְּצִלּוֹ לִשְׁמֹר הַשָּׂדוֹת.

תֵּל שֶׁגָּבוֹהַּ חֲמִשָּׁה וְהִשְׁלִימוֹ לַעֲשָׂרָה, שֶׁעָשָׂה עָלָיו מְחִצָּה גָּבוֹהַּ חֲמִשָּׁה, חֲשִׁיבָה מְחִצָּה לְטַלְטֵל וּלְכָל דָּבָר.

מְחִצָּה הָעוֹמֶדֶת מֵאֵלֶיהָ דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא נַעֲשֵׂית לְשֵׁם מְחִצָּה, כְּשֵׁרָה. מְחִצָּה שֶׁנַּעֲשֵׂית בְּשַׁבָּת, כְּשֵׁרָה וְהָנֵי מִלֵּי שֶׁנַּעֲשֵׂית בְּשַׁבָּת בְּשׁוֹגֵג, אֲבָל בְּמֵזִיד הַוְיָא מְחִצָּה לְהַחְמִיר לְחַיֵּב הַזּוֹרֵק מֵרְשׁוּת הָרַבִּים לְתוֹכָהּ אֲבָל לֹא לְהַתִּיר לְטַלְטֵל בְּתוֹכָהּ. וְהָנֵי מִלֵּי שֶׁלֹּא הָיָה שָׁם מְחִצָּה תְּחִלָּה, אֲבָל הָיְתָה שָׁם וֶהֱסִירָהּ וְחָזְרָה וְנַעֲשֵׂית, אֲפִלּוּ בְּמֵזִיד, חָזְרָה לְהֶתֵּרָהּ הָרִאשׁוֹן. כְּגוֹן שְׁנַיִם אוֹ שְׁלֹשָׁה שֶׁהִקִּיפוּ בְּמַחְצְלָאוֹת סְבִיבוֹתֵיהֶם בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וְהִבְדִּילוּ גַּם בֵּינֵיהֶם בְּמַחְצְלָאוֹת וְעֵרְבוּ יַחַד, מֻתָּרִים לְטַלְטֵל מִזֶּה לָזֶה. נִגְלְלוּ הַמַּחְצְלָאוֹת, נֶאֶסְרוּ. חָזְרוּ וְנִתְפָּרְסוּ, אֲפִלּוּ בְּמֵזִיד, חָזְרוּ לְהֶתֵּרָן הָרִאשׁוֹן.

סְפִינָה, מֻתָּר לְטַלְטֵל בְּכֻלָּהּ, אֲפִלּוּ הִיא יוֹתֵר מִבֵּית סְאָתַיִם, דְּחָשִׁיבָה מֻקֶּפֶת לְדִּירָה וְע"ל סי' שס"ו (וְסוֹף סִימָן שפ"ב). כְּפֵאָה לָדוּר תַּחְתֶּיהָ, הָוֵי רְשׁוּת הַיָּחִיד אַף עָלֶיהָ. כְּפֵאָה לְזָפְתָהּ, אֵין מְטַלְטְלִין בָּהּ אֶלָּא בְּד' אַמּוֹת אִם הוּא יוֹתֵר מִסְאָתַיִם.

בַּכֹּל עוֹשִׂים מְחִצָּה, בְּכֵלִים וּבְאֻכָּפוֹת, בֵּין שֶׁל עֵרֶב לְבַד כְּגוֹן שֶׁל חֲבָלִים, אוֹ שֶׁל שְׁתִי לְבַד כְּגוֹן קָנִים נְעוּצִים בָּאָרֶץ, וּמֻתָּרִים עַד סְאָתַיִם אֲפִלּוּ לְיָחִיד בְּיִשּׁוּב, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא בֵּין חֶבֶל לַחֲבֵרוֹ וּבֵין קָנֶה לַחֲבֵרוֹ ג' טְפָחִים; וַאֲפִלּוּ בְּבַעֲלֵי חַיִּים, וּבִלְבַד שֶׁיְּהוּ כְּפוּתִים, וַאֲפִלּוּ בַּאֲנָשִׁים שֶׁעוֹמְדִים זֶה אֵצֶל זֶה בְּפָחוֹת מִג', וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁהֵם מְהַלְּכִים חֲשׁוּבִים מְחִצָּה וּבֵינֵיהֶם רְשׁוּת הַיָּחִיד; וְהוּא שֶׁלֹּא יָדְעוּ שֶׁהָעָמְדוּ לְשֵׁם מְחִצָּה; וַאֲפִלּוּ אַחַת מֵהֶם יוֹדֵעַ, אָסוּר. וַאֲפִלּוּ אִם לֹא הוֹדִיעָם שֶׁעוֹשֶׂה מְחִיצוֹת עַתָּה, אִם קָרוֹב הַדָּבָר שֶׁיֵּדְעוּ, כְּגוֹן שֶׁעָשָׂה מֵהֶם מְחִצָּה פַּעַם אַחַת לֹא יַעֲשֶׂה מֵהֶם מְחִצָּה עוֹד.

אִם בָּאוּ מִתְּחִלָּה שֶׁלֹּא לָדַעַת, אַף עַל פִּי שֶׁאַחַר כָּךְ הִרְגִּישׁוּ, אֵין לָחוּשׁ.

יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁלֹּא יַעֲמִיד אוֹתָם אָדָם שֶׁהוּא רוֹצֶה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּמְחִצָּה זוֹ, אֶלָּא יַעֲמִיד אוֹתָם אַחֵר שֶׁלֹּא לְדַעְתּוֹ. הַגָּה: וְאֵין לַעֲשׂוֹת מְחִצָּה שֶׁל בְּנֵי אָדָם רַק בִּשְׁעַת הַצֹּרֶךְ וּבִשְׁעַת הַדַּחַק. וְאִם שָׁכַח דָּבָר אֶחָד בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, יוֹתֵר עָדִיף לְהוֹלִיךְ שָׁם תִּינוֹקוֹת שֶׁיָּבִיאוּ הַדָּבָר בְּלֹא מְחִצָּה מִלַּעֲשׂוֹת מְחִצָּה שֶׁל בְּנֵי אָדָם וְשֶׁיְּבִיאֶנּוּ גָּדוֹל (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם שִׁבּוֹלֵי הַלֶּקֶט סְמַ"ג וְס"ה).

פָּרוּץ מְרֻבֶּה עַל הָעוֹמֵד, אָסוּר אֶלָּא אִם כֵּן כָּל פִּרְצָה מֵהֶם פְּחוּתָהּ מִג' טְפָחִים.

פָּרוּץ כְּעוֹמֵד, מֻתָּר בֵּין בִּשְׁתִי בֵּין בְּעֶרֶב; וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא בְּמָקוֹם אֶחָד פָּרוּץ יוֹתֵר מֵעֶשֶׂר. אֲבָל עַד עֶשֶׂר אַמּוֹת מֻתָּר, מִפְּנֵי שֶׁהִיא כְּפֶתַח.

אִם עָשָׂה צוּרַת פֶּתַח, אֲפִלּוּ לְפִרְצָה יְתֵרָה מֵעֶשֶׂר, מֻתָּר. וַאֲפִלּוּ לֹא נָעַץ אֶלָּא אַרְבַּע קֻנְדִּיסִין בְּאַרְבַּע רוּחוֹת וְעָשָׂה צוּרַת פֶּתַח עַל גַּבֵּיהֶן, מֻתָּר. וְהָנֵי מִלֵּי בְּחָצֵר וּמָבוֹי שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם דִּיּוּרִין, אֲבָל בְּבִקְעָה לֹא מְהָנֵי כְּשֶׁכָּל הָרוּחוֹת עַל יְדֵי צוּרַת פֶּתַח. וּלְהָרַמְבָּ"ם אֵין צוּרַת הַפֶּתַח מוֹעִיל לְפִרְצָה יוֹתֵר מֵעֶשֶׂר, אֶלָּא אִם כֵּן עוֹמֵד מְרֻבֶּה עַל הַפָּרוּץ וְאָז מְהָנֵי אֲפִלּוּ בְּבִקְעָה בְּכָל הָרוּחוֹת (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם סְמַ"ג וּסְמַ"ק).

מַהוּ צוּרַת פֶּתַח, קָנֶה מִכָּאן וְקָנֶה מִכָּאן וְקָנֶה עַל גַּבֵּיהֶן, אֲפִלּוּ אֵינוֹ נוֹגֵעַ בָּהֶן אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ בֵּינֵיהֶם כַּמָּה אַמּוֹת, וּבִלְבַד שֶׁיְּהֵא גֹּבַהּ הַקָּנִים שֶׁמִּכָּאן וּמִכָּאן י"ט וְיִהְיוּ מְכֻוָּנִים כְּנֶגֶד קָנֶה הָעֶלְיוֹן. וְאִם חִבֵּר הַקָּנֶה הָעֶלְיוֹן לִשְׁנֵי הַקָּנִים, אוֹ לְאֶחָד מֵהֶן מִן הַצַּד, לֹא מְהָנֵי. וְצָרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ הַקָּנִים שֶׁבַּצְּדָדִים חֲזָקִים לְקַבֵּל דֶּלֶת כָּל שֶׁהוּא, אֲפִלּוּ שֶׁל קַשׁ אוֹ שֶׁל קָנִים; אֲבָל קָנֶה שֶׁעַל גַּבֵּיהֶן סַגֵּי בְּכָל שֶׁהוּא, וַאֲפִלּוּ גֶּמִי מְהָנֵי.

כִּפָּה (פי' שַׁעַר הֶעָשׂוּי כְּכִפָּה, רַשִׁ"י), אִם יֵשׁ בְּרַגְלֶיהָ, דְּהַיְנוּ קֹדֶם שֶׁהִתְחִיל לְהִתְעַגֵּל, י' טְפָחִים, מֻתֶּרֶת מִשּׁוּם צוּרַת פֶּתַח.