Shulchan Aruch, Orach Chaim 368 שולחן ערוך, אורח חיים שס״ח

עֵרְבוּ וְאַחַר כָּךְ נִתְקַלְקֵל הָעֵרוּב וּבָא אֶחָד מִבְּנֵי הֶחָצֵר לַחֲזֹר וּלְתַקְּנוֹ, אִם בָּא לְעָרֵב מִמִּין הָרִאשׁוֹן, אֲפִלּוּ כָּלָה, אֵינוֹ צָרִיךְ לְהוֹדִיעַ וַאֲפִלּוּ מְעָרֵב עֲלֵיהֶם מִשֶׁלָּהֶם. וְאִם בָּא לְעָרֵב מִמִּין אַחֵר, אִם כָּלָה הָרִאשׁוֹן צָרִיךְ לְהוֹדִיעַ לָהֶם, אִם מְעָרֵב מִשֶׁלָּהֶם; וְאִם מִשֶּׁלּוֹ, אֵינוֹ צָרִיךְ לְהוֹדִיעָם כְּלָל. וְאִם לֹא כָּלָה הָרִאשׁוֹן אֶלָּא נִתְמַעֵט, אַף עַל פִּי שֶׁמְּעָרֵב מִשֶׁלָּהֶם אֵינוֹ צָרִיךְ לְהוֹדִיעָם.

נִתְוַסְפוּ דִּיּוּרִים בֶּחָצֵר, אִם הַבַּיִת פָּתוּחַ לִשְׁתֵּי חֲצֵרוֹת צָרִיךְ לְהוֹדִיעָם, מִפְּנֵי שֶׁאוּלַי אֵינָם רוֹצִים לְעָרֵב עִם אֵלּוּ.

כַּמָּה הוּא שִׁעוּר הָעֵרוּב בִּתְחִלָּתוֹ, בִּזְמַן שֶׁהֵם שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה אוֹ פָּחוֹת שִׁעוּרוֹ כִּגְרוֹגָרוֹת לְכָל אֶחָד; וְאִם הֵם יוֹתֵר מִשְּׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה, אֲפִלּוּ הֵם אֶלֶף אוֹ יוֹתֵר, שִׁעוּרוֹ מְזוֹן שְׁתֵּי סְעֻדּוֹת, שֶׁהֵם שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה גְּרוֹגָרוֹת, שֶׁהֵם כְּשִׁשָּׁה בֵּיצִים, וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהֵם כִּשְׁמֹנֶה בֵּיצִים.

נִתְמַעֵט מִשִּׁעוּרוֹ אַחַר שֶׁנִּכְנַס שַׁבָּת רִאשׁוֹנָה וְנִשְׁתַּיֵּר בּוֹ אֲפִלּוּ כָּל שֶׁהוּא, כָּשֵׁר אַף לִשְׁאָר שַׁבָּתוֹת.

אִם נִתְעַפֵּשׁ פַּת הָעֵרוּב וְנִפְסַל מִלֶּאֱכֹל, הֲרֵי הוּא כְּמוֹ שֶׁכָּלָה לְגַמְרֵי וְצָרִיךְ לְעָרֵב מֵחָדָשׁ. הַגָּה: וְלָכֵן נָהֲגוּ לַעֲשׂוֹת הָעֵרוּב חַלַּת מַצָּה שֶׁאֵינָהּ מְמַהֶרֶת לְהִתְעַפֵּשׁ (כָּל בּוֹ וּבֵית יוֹסֵף סי' שנ"ד), וְעוֹד דִּיכוֹלִים לְשָׁמְרָהּ בִּימֵי הַפֶּסַח וִיכוֹלִים לִשְׁמֹר הָעֵרוּב כָּל הַשָּׁנָה (דַּעַת עַצְמוֹ) וְזֶה טוֹב יוֹתֵר מִלְּעָרֵב כָּל שַׁבָּת וְשַׁבָּת, שֶׁלֹּא יִשְׁכְּחוּ מִלְּעָרֵב. מִיהוּ אִם רוֹצִים לְעָרֵב כָּל עֶרֶב שַׁבָּת וְלֶאֱכֹל הָעֵרוּב כָּל שַׁבָּת, הָרְשׁוּת בְּיָדָם. וְע' לְקַמָּן סִימָן שצ"ד.