Shulchan Aruch, Orach Chaim 387 שולחן ערוך, אורח חיים שפ״ז

הַמִּשְׁתַּתְּפִין בְּמָבוֹי צְרִיכִים לְעָרֵב בַּחֲצֵרוֹת כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשְׁכְּחוּ הַתִּינוֹקוֹת תּוֹרַת עֵרוּב, שֶׁהֲרֵי אֵין הַתִּינוֹקוֹת מַכִּירִים מַה נַּעֲשֶׂה בַּמָּבוֹי. לְפִיכָךְ אִם נִשְׁתַּתְּפוּ בְּמָבוֹי בְּפַת, סוֹמְכִין עָלָיו וְאֵין צְרִיכִין לְעָרֵב בַּחֲצֵרוֹת שֶׁהֲרֵי הַתִּינוֹקוֹת מַכִּירִים בְּפַת. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאִם לֹא עֵרְבָה כָּל חָצֵר לְעַצְמָהּ, אֵין סוֹמְכִין עַל הַשִּׁתּוּף; אֲבָל כְּשֶׁכָּל חָצֵר עֵרְבָה לְעַצְמָהּ, וְאַחַר כָּךְ נִשְׁתַּתְּפוּ בַּמָּבוֹי וְלֹא עֵרְבוּ דֶּרֶךְ פְּתָחִים שֶׁבֵּינֵיהֶם, מֻתָּרִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּחֲצֵרוֹת שֶׁבַּמָּבוֹי דֶּרֶךְ פְּתָחִים שֶׁבֵּינֵיהֶם, שֶׁסוֹמְכִים עַל שִׁתּוּף בִּמְקוֹם עֵרוּב. וְאִם עֵרְבוּ דֶּרֶךְ פְּתָחִים שֶׁבֵּינֵיהֶם וְלֹא נִשְׁתַּתְּפוּ בַּמָּבוֹי, מֻתָּרוֹת לְהִשְׁתַּמֵּשׁ הַחֲצֵרוֹת בַּמָּבוֹי, שֶׁסוֹמְכִים עַל עֵרוּב שֶׁעֵרְבוּ הַחֲצֵרוֹת דֶּרֶךְ פְּתָחִים בִּמְקוֹם שִׁתּוּף. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּסוֹמְכִין אַשִּׁתּוּף בִּמְקוֹם עֵרוּב אֲפִלּוּ לֹא נִשְׁתַּתְּפוּ אֶלָּא בְּיַיִן, וְכֵן סוֹמְכִין אָעֵרוּב בִּמְקוֹם שִׁתּוּף (הָרֹא"שׁ וְהַמָּרְדְּכַי פ' הַדָּר וְטוּר). וּלְעֵיל, סי' שס"ו (ס"ז בהג"ה), כָּתַבְתִּי דְּאָנוּ נוֹהֲגִין לְכַתְּחִלָּה שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת רַק שִׁתּוּף אֶחָד בְּקֶמַח; וְנִרְאֶה לִי הַטַּעַם כִּי עֵרוּב שֶׁלָּנוּ שֶׁכָּל אֶחָד מִבְּנֵי הֶחָצֵר נוֹתֵן לַשִּׁתּוּף, הָוֵי כְּעֵרוּב וְשִׁתּוּף בְּיַחַד, וּלְכַתְּחִלָּה אֵין לַעֲשׂוֹת יוֹתֵר. וְהָא שֶׁהִצְרִיכוּ שִׁתּוּף וְעֵרוּב, הַיְנוּ בִּזְמַן הַגְּמָרָא שֶׁבְּנֵי הֶחָצֵר לֹא נָתְנוּ לְשִׁתּוּף, רַק הֶחָצֵר עֵרְבוּ בְּיַחַד וְאֶחָד מִבְּנֵי הֶחָצֵר נוֹתֵן לַשִּׁתּוּף, אֲבָל בִּכְהַאי גַּוְנָא כֻּלֵּי עָלְמָא אֵין עוֹשִׂין רַק שִׁתּוּף אֶחָד, וְאִי עָבִיד יוֹתֵר וּבֵרַךְ עָלָיו הָוֵי בְּרָכָה לְבַטָּלָה (דִּבְרֵי עַצְמוֹ וּתְשׁוּבַת מַהֲרַ"ם שֶׁהֵבִיא הַבֵּית יוֹסֵף).