Shulchan Aruch, Orach Chaim 391 שולחן ערוך, אורח חיים שצ״א

כְּכָל מִשְׁפְּטֵי בִּטּוּל לְמִי שֶׁשָּׁכַח וְלֹא עֵרֵב בַּחֲצֵרוֹ, כֵּן הוּא בְּמָבוֹי. שֶׁאִם שָׁכְחָה חָצֵר אַחַת וְלֹא נִשְׁתַּתְּפָה, מְבַטֶּלֶת רְשׁוּתָהּ לִשְׁאָר בְּנֵי הַמָּבוֹי אוֹ הֵם לָהּ, אַף עַל פִּי שֶׁהֵם רַבִּים, שֶׁבְּנֵי הֶחָצֵר גַּבֵּי מָבוֹי חֲשׁוּבִים כְּיָחִיד בֶּחָצֵר. וּכְכָל מִשְׁפְּטֵי יִשְׂרָאֵל בֶּחָצֵר עִם הָעַכּוּ"ם, כֵּן הוּא בְּמָבוֹי אוֹ בָּעִיר, שֶׁאֵין אָסוּר לְטַלְטֵל בְּמָבוֹי אוֹ בְּעִיר הַמֻּקֶּפֶת חוֹמָה עַד שֶׁיִּהְיוּ שְׁתֵּי חֲצֵרוֹת שֶׁל בָּתֵּי יִשְׂרָאֵל בָּעִיר, אֲבָל חָצֵר אַחַת, לֹא, אֲפִלּוּ אִם הַרְבֵּה בָּתִּים שֶׁל יִשְׂרָאֵל פְּתוּחִים לְתוֹכָהּ; וְהוּא שֶׁתְּהֵא הָעִיר מֻקֶּפֶת חוֹמָה לַדִּירָה. וּסְתָם עֲיָרוֹת הֵן מֻקָּפוֹת לַדִּירָה. וּסְתָם מִבְצָרִים אֵינָם מֻקָּפִים לַדִּירָה. וּכְשֶׁיֵּשׁ ב' חֲצֵרוֹת שֶׁל בָּתֵּי יִשְׂרָאֵל בְּעִיר צְרִיכִים לִשְׂכֹּר מִכָּל חָצֵר וְחָצֵר שֶׁל עַכּוּ"ם, וְאֵין מַסְפִּיק בְּמַה שֶּׁיִּשְׁכֹּר מִשַּׂר הָעִיר. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּדַוְקָא לְעִנְיַן לְהוֹצִיא וּלְהַכְנִיס לִרְשׁוּת הָעַכּוּ"ם, אֲבָל לְטַלְטֵל בַּמָּבוֹי יָכוֹל לִשְׂכֹּר מִן הַשַּׂר שֶׁהֲרֵי דֶּרֶךְ הַמָּבוֹי הוּא שֶׁל הַשַּׂר וְיָכוֹל לְסַלֵּק כָּל הָעַכּוּ"ם מִשָּׁם. (ריב"ש סי' תכ"ז) בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּשַׂר שֶׁאֵין הַבָּתִּים שֶׁלּוֹ, וְגַם אֵין לוֹ רְשׁוּת לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּבָתֵּי בְּנֵי הָעִיר כְּלָל, אֲפִלּוּ בִּשְׁעַת מִלְחָמָה, אֲבָל בִּמְקוֹם שֶׁכָּל צָרְכֵי הָעִיר אֵינָם נַעֲשִׂים אֶלָּא עַל פִּי הַשַּׂר אוֹ הַמְמֻנֶּה שֶׁלּוֹ, וַדַּאי שֶׁשְּׂכִירוּת מֵהַשַּׂר הַהוּא אוֹ מִשְּׂכִירוֹ וּלְקִיטוֹ מְהָנֵי, שֶׁהֲרֵי יֵשׁ לוֹ רְשׁוּת לְהוֹשִׁיב אֲנָשָׁיו וּכְלֵי מִלְחַמְתּוֹ בְּבָתֵּי בְּנֵי הָעִיר בִּשְׁעַת מִלְחָמָה שֶׁלֹּא מִדַּעְתָּם.

יִשְׂרָאֵלִים הַדָּרִים בְּחָצֵר יְחִידִי בְּעִיר שֶׁל עַכּוּ"ם שֶׁהִיא מֻקֶּפֶת חוֹמָה, וְעָבְרוּ יְהוּדִים אֲחֵרִים דֶּרֶךְ שָׁם בְּשַׁבָּת וְנִתְאַכְסְנוּ בְּחָצֵר אַחֶרֶת, אֵינָם אוֹסְרִים עֲלֵיהֶם דְּאוֹרֵחַ אֵינוֹ אוֹסֵר, וּמֻתָּרִים לְטַלְטֵל בְּכָל הָעִיר. וְעַיֵּן לְעֵיל סוֹף סי' ש"ע.