Shulchan Aruch, Orach Chaim 434 שולחן ערוך, אורח חיים תל״ד

אַחַר הַבְּדִיקָה יְהֵא נִזְהָר בֶּחָמֵץ שֶׁמְּשַׁיֵּר לְהַצְנִיעוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ בְּדִיקָה אַחֶרֶת, כְּגוֹן אִם יִטְּלֶנּוּ עַכְבָּר בְּפָנָיו אוֹ אִם יֶחְסַר לַחְמוֹ, כְּגוֹן שֶׁיַּנִּיחַ עֶשֶׂר כִּכָּרוֹת וְיִמְצָא תֵּשַׁע, אֲבָל בִּסְתָם שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ אִם חָסֵר מִמֶּנּוּ אִם לָאו, לֹא. וְאִם כָּפָה עָלָיו כְּלִי וְלֹא מְצָאוֹ, אֵינוֹ צָרִיךְ לִבְדֹּק, שֶׁוַּדַּאי אָדָם נְטָלוֹ. לְכָךְ יִכְפֶּה עָלָיו כְּלִי אוֹ יִתְלֶנּוּ בָּאֲוִיר אוֹ יַנִּיחֶנּוּ בְּתֵבָה, מָקוֹם שֶׁאֵין עַכְבָּר יָכוֹל לָבֹא.

אַחַר הַבְּדִיקָה מִיָּד בַּלַּיְלָה יְבַטְּלֶנּוּ וְיֹאמַר: כָּל חֲמִירָא דְּאִיתֵיהּ בִּרְשׁוּתִי דְּלָא חֲזִיתֵיהּ וּדְלָא בִּעַרְתֵּיהּ לִבְטִיל וְלֶהֱוֵי כְּעַפְרָא (דְּאַרְעָא). הַגָּה: וְיֹאמַר הַבִּטּוּל בל' שֶׁמֵּבִין (מַהֲרִ"י ברי"ן). וְאִם אֲמָרוֹ בל' הַקֹּדֶשׁ כָּל חֲמִירָא כּוֹלֵל חָמֵץ וּשְׂאוֹר (ת"ה סִימָן קל"ד), אֲבָל בִּשְׁאָר לְשׁוֹנוֹת צָרִיךְ לְהַזְכִּיר כָּל אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ (דִּבְרֵי עַצְמוֹ), וְטוֹב לַחֲזֹר וּלְבַטְּלוֹ פַּעַם אַחֶרֶת בְּיוֹם י"ד סוֹף שָׁעָה חֲמִישִׁית, קֹדֶם שֶׁתַּגִּיעַ שָׁעָה שִׁשִּׁית, שֶׁמִּשֶּׁתַּגִּיעַ שָׁעָה שִׁשִּׁית נֶאֱסָר וְאֵין בְּיָדוֹ לְבַטְּלוֹ. הַגָּה: וְאֵין לְבַטְּלוֹ בַּיּוֹם אֶלָּא לְאַחַר שֶׁשָּׂרַף הֶחָמֵץ, כְּדֵי לְקַיֵּם מִצְוַת שְׂרֵפָה בֶּחָמֵץ שֶׁלּוֹ (מַהֲרִי"ו).

בְּבִטּוּל הַיּוֹם יֹאמַר: דַּחֲזִיתֵיהּ וּדְלָא חֲזִיתֵיהּ, דְּבִעַרְתֵּיהּ וּדְלֹא בִּעַרְתֵּיהּ.

שְׁלוּחוֹ יָכוֹל לְבַטֵּל. וּכְשֶׁמְּבַטֵּל שָׁלִיחַ צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר: חֲמֵצוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי יְהֵא בָּטֵל וְכו' (תשו' מַהֲרִ"י ברי"ן). אִם אֵין הָאִישׁ בְּבֵיתוֹ, יְבַטֵּל בַּמָּקוֹם שֶׁהוּא; וְאִם אֵינוֹ עוֹשֶׂה כֵן, טוֹב שֶׁתְּבַטֵּל אִשְׁתּוֹ.