Shulchan Aruch, Orach Chaim 452 שולחן ערוך, אורח חיים תנ״ב

יֵשׁ לִזָּהֵר לְהַגְעִיל קֹדֶם שָׁעָה חֲמִישִׁית, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לְדַקְדֵּק אִם הַכֵּלִים בְּנֵי יוֹמָן אִם לָאו אוֹ אִם יֵשׁ שִׁשִּׁים בַּמַּיִם נֶגֶד כְּלִי שֶׁמַּגְעִיל אוֹ לָאו. (טוּר) וְכֵן אִם מַגְעִיל כֵּלִים שֶׁבְּלִיעָתָן מוּעֶטֶת עִם כֵּלִים שֶׁבְּלִיעָתָן מְרֻבָּה. וְכֵן אִם מַשְׁהֵא הַכֵּלִים בְּתוֹךְ הַיּוֹרָה יוֹתֵר מִדַּאי וְאֵינוֹ מַשְׁהֵא אוֹתָם כָּל כָּךְ. וְכֵן כְּדֵי שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא יָנוּחוּ הַמַּיִם מֵרְתִיחָתָן. הַגָּה: אַךְ רַבִּים חוֹלְקִים וּסְבִירָא לְהוּ דְּאֵין הַגְעָלָה מוֹעֶלֶת כְּלוּם אִם אֵין הַמַּיִם רוֹתְחִים (וְכֵן מַשְׁמָע מֵהָרֹא"שׁ וּסְמַ"ג וְת"ה סִימָן קל"א וְאָגוּר וְטוּר בְּסִימָן ק"ה). עַל כֵּן יֵשׁ לִזָּהֵר אֲפִלּוּ קֹדֶם זְמַן אִסּוּרוֹ שֶׁלֹּא יָנוּחוּ מֵרְתִיחָתָן כָּל זְמַן שֶׁמַּגְעִיל (דִּבְרֵי עַצְמוֹ). וְשֶׁלֹּא יַכְנִיס הַכֵּלִים עַד שֶׁיַּרְתִּיחוּ הַמַּיִם. וְכֵן כְּדֵי שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לְהַגְעִיל הַיּוֹרָה הַגְּדוֹלָה, שֶׁמַּגְעִילִים בָּהּ, תְּחִלָּה וְסוֹף. הַגָּה: וְאִם לֹא הִגְעִיל קֹדֶם זְמַן אִסּוּרוֹ יָכוֹל לְהַגְעִיל עַד הַפֶּסַח, שֶׁאָז חָמֵץ בְּמַשֶּׁהוּ וְאֵינוֹ מוֹעִיל הַגְעָלָה שֶׁחוֹזֵר וּבוֹלֵעַ. אֲבָל מֻתָּר לְלַבֵּן כְּלִי תּוֹךְ הַפֶּסַח (דִּבְרֵי עַצְמוֹ וּתְשׁוּבַת רַשְׁבָּ"א). וּכְשֶׁמַּגְעִיל קֹדֶם פֶּסַח לְאַחַר שֵׁשׁ צָרִיךְ לִזָּהֵר בְּכָל הַדְּבָרִים הַנִּזְכָּרִים שֶׁאֵין צָרִיךְ לִזָּהֵר בָּהֶן קֹדֶם שֵׁשׁ.

יֵשׁ לִזָּהֵר מִלְּהַגְעִיל כְּלֵי הַבָּשָׂר וּכְלֵי חָלָב בְּיַחַד, אֶלָּא אִם כֵּן אֶחָד מֵהֶם אֵינוֹ בֶּן יוֹמוֹ. וְכָל שֶׁכֵּן כְּלִי שֶׁל אִסּוּר; עַל כֵּן נָהֲגוּ שֶׁלֹּא לְהַגְעִיל שׁוּם כְּלִי בֶּן יוֹמוֹ.

לֹא יַנִּיחַ כֵּלִים הַרְבֵּה לְתוֹךְ כְּלִי וְיַגְעִילֵם יַחַד אִם נוֹגְעִים זֶה בָּזֶה.

אִם מַגְעִיל בִּצְבָת יְגַלְגֵּל הַכְּלִי, דְּאִם לֹא כֵן בִּמְקוֹם הַצְּבָת לֹא סָלִיק דִּיקוּלָא דְּמַיָּא.

אֵין מַגְעִילִין בְּחַמֵּי טְבֶרְיָה אֲפִלּוּ כֵּלִים שֶׁדִּינָם כִּכְלִי שֵׁנִי, מִפְּנֵי שֶׁאֵינָהּ תּוֹלְדוֹת הָאוּר, דְּכְּבוֹלְעוֹ כָּךְ פּוֹלְטוֹ, מַה בּוֹלְעוֹ עַל יְדֵי תּוֹלְדוֹת הָאוּר, אַף פּוֹלְטוֹ עַל יְדֵי תּוֹלְדוֹת הָאוּר. הַגָּה: מִיהוּ אִם נִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ רַק בְּמֵי טְבֶרְיָה, מַגְעִילוֹ בָּהֶן (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם א"ח). וְאֵין מַגְעִילִין בְּשׁוּם מַשְׁקֶה, רַק בְּמַיִם; מִיהוּ בְּדִיעֲבַד מְהָנֵי הַגְעָלָה בְּכָל מַשְׁקֶה (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם א"ח). אִם הִגְעִיל הַרְבֵּה כֵּלִים בַּיּוֹרָה עַד שֶׁמֵּרֹב פְּלִיטַת הַכֵּלִים נַעֲשׂוּ הַמַּיִם כְּצִיר, אֵין לְהַגְעִיל עוֹד בְּאוֹתָן הַמַּיִם (רַ"ן פֶּרֶק כָּל הַבָּשָׂר).

כְּלִי גָּדוֹל שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַכְנִיסוֹ תּוֹךְ כְּלִי אַחֵר מֵחֲמַת גָּדְלוֹ, עוֹשֶׂה שָׂפָה לְפִיו בְּטִיט כְּדֵי שֶׁיִּתְמַלֵּא הֵיטֵב וְיַגִּיעוּ הַמַּיִם בִּשְׂפָתוֹ, וּמְמַלְּאוֹ מַיִם וּמַרְתִּיחוֹ; אוֹ יִקַּח אֶבֶן רוֹתַחַת אוֹ לַפִּיד אֵשׁ וְיַשְׁלִיכֶנּוּ לְתוֹכוֹ בְּעוֹדוֹ רוֹתֵחַ וּמִתּוֹךְ כָּךְ יַרְתִּיחוּ הַמַּיִם יוֹתֵר וְיַעֲלוּ עַל שְׂפָתוֹ.

נוֹהֲגִין לִשְׁטֹף הַכְּלִי בְּמַיִם קָרִים אַחַר הַגְעָלָה מִיָּד.