Shulchan Aruch, Orach Chaim 461 שולחן ערוך, אורח חיים תס״א

תַּנּוּר שֶׁאוֹפִים בּוֹ חָמֵץ, צָרִיךְ לִזָּהֵר כְּשֶׁיַּסִיקוּהוּ כְּדֵי לֶאֱפוֹת בּוֹ מַצָּה, שֶׁיֵּלְכוּ הַגֶּחָלִים עַל פְּנֵי כֻּלּוֹ, וְאֵין דַּי לוֹ בַּלֶּהָבָה, דִּכְמוֹ שֶׁבּוֹלֵעַ עַל יְדֵי גֶּחָלִים כָּךְ פּוֹלֵט עַל יְדֵי גֶּחָלִים וְשֶׁיְּהוּ נִצּוֹצוֹת נִתָּזִין מִמֶּנּוּ; הִלְכָּךְ אִם הִסִיקוּהוּ כַּמָּה פְּעָמִים קֹדֶם הַפֶּסַח אֵינוֹ מַסְפִּיק אֶלָּא אִם כֵּן כִּוֵּן לְהַתִּירוֹ לְצֹרֶךְ פֶּסַח, כִּי שֶׁמָּא לֹא הָלְכוּ הַגֶּחָלִים עַל פְּנֵי כֻּלּוֹ כָּל זְמַן שֶׁלֹּא כִּוֵּן לְכָךְ. וְיֵשׁ נוֹהֲגִים לְהָטִיל בּוֹ קַרְקַע חָדָשׁ כְּדֵי שֶׁלֹּא יִצְטָרְכוּ הֶסֵק; וּמִנְהָג יָפֶה הוּא. הַגָּה: וּכְשֶׁמַּכְשִׁירוֹ עַל יְדֵי הֶסֵּק, טוֹב וְיָשָׁר הוּא לַחֲזֹר וּלְהַסִּיק לְצֹרֶךְ הָאֲפִיָּה וְלֹא לַעֲשׂוֹת הַכֹּל בְּהֶסֵּק אֶחָד (תְּשׁוּבַת מַהֲרִי"ב).

טַפְקָא (פי' אֶחָד מִן הָרְעָפִין שֶׁמְּכַסִין בָּהֶם הַגַּג קופי בְּלַעַ"ז) שֶׁל חֶרֶס חֲדָשָׁה, לֹא שְׁנָא הִסִיקָהּ מִבִּפְנִים אוֹ מִבַּחוּץ, מֻתָּר כֵּיוָן שֶׁהָאוּר שׁוֹלֵט תַּחְתֶּיהָ אַף עַל פִּי שֶׁאֵין שַׁלְהֶבֶת עוֹלָה עַל גַּבָּהּ, מִרְתַּח רָתַח וְהַפַּת נֶאֱפֵית מִיָּד וְאֵינָהּ בָּא לִידֵי חִמּוּץ; אֲבָל צָרִיךְ לְהַסִיק תְּחִלָּה, בֵּין תַּנּוּר בֵּין כּוּבְיָא בֵּין בְּאִלְפָּס בְּלֹא מַיִם בֵּין בְּקַרְקַע, אֲבָל לְהַדְבִּיקוֹ תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ לְהַסִיק, יֵשׁ אוֹסְרִים וְטוֹב לִזָּהֵר. וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁרָאוּי לִמְחוֹת שֶׁלֹּא יַעֲשׂוּ חֲרָרוֹת בְּרֶמֶץ (פֵּרוּשׁ אֵפֶר חַם צינירוני בְּלַעַ"ז).

מַצָּה שֶׁנֶּאֱפֵית עַד שֶׁאִם פּוֹרְסִין אוֹתָהּ אֵין חוּטִין נִמְשָׁכִים מִמֶּנָּה, יוֹצְאִים בָּהּ. הַגָּה: וְיֵשׁ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְלָקְחָהּ מִן הַתַּנּוּר קֹדֶם לָכֵן (דִּבְרֵי עַצְמוֹ) וּלְהַחֲזִירָהּ, כִּי תּוּכַל לָבֹא לִידֵי חִמּוּץ (מַהֲרִי"ל).

יוֹצֵא אָדָם בְּמַצָּה שְׁרוּיָה וְהוּא שֶׁלֹּא נִמּוֹחָה; אֲבָל אִם בִּשְּׁלָהּ, אֵינוֹ יוֹצֵא בָּהּ.

אִם אָפוּ חָמֵץ עִם מַצָּה, לֹא נֶאֶסְרָה אֶלָּא אִם כֵּן נָגְעָה בֶּחָמֵץ וְנוֹטֵל מִמָּקוֹם שֶׁנָּגְעָה כְּדֵי נְטִילַת מָקוֹם, וְהַשְּׁאָר מֻתָּר. הַגָּה: מַצָּה שֶׁנִּתְכַּפְּלָה בַּתַּנּוּר וּדְבוּקָה עַד שֶׁאֵין שׁוֹלֵט שָׁם הָאֵשׁ, אוֹסְרִים אוֹתָהּ תּוֹךְ הַפֶּסַח אֲבָל שְׁאָר מַצּוֹת שֶׁבַּתַּנּוּר מֻתָּרִים; וְקֹדֶם פֶּסַח אֵין לֶאֱסֹר רַק מְקוֹם הַדִּבּוּק (תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן סי' קכ"ז וּפְסָקָיו סִימָן קמ"ה). מַצָּה נְפוּחָה בְּאֶמְצָעִיתָהּ, אֲסוּרָה. אֲבָל אִם עָלָה עָלֶיהָ קְרוּם כְּדֶרֶךְ שֶׁעוֹלֶה עַל הַפַּת בִּשְׁעַת אֲפִיָּה, מֻתֶּרֶת (מַהֲרִי"ל). אִם שְׁנֵי מַצּוֹת שׁוֹכְבוֹת זוֹ עַל זוֹ בַּתַּנּוּר קֹדֶם אֲפִיָּתָן, אֲסוּרִים דְּהָוֵי כְּמַצָּה כְּפוּלָה (מַהֲרִי"ו). וְכֵן יֵשׁ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא יִגְּעוּ זֶה בָּזֶה בַּתַּנּוּר בְּעוֹדָן לַחִין, כִּי אֵין הָאוּר שׁוֹלֵט בִּמְקוֹם נְגִיעָתָן וּבָאִין לִידֵי חִמּוּץ (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם אָרְחוֹת חַיִּים).