Shulchan Aruch, Orach Chaim 488 שולחן ערוך, אורח חיים תפ״ח

שַׁחֲרִית נִכְנָסִים לְבֵית הַכְּנֶסֶת, וְקוֹרִים הַזְּמִירוֹת שֶׁל שַׁבָּת, וּמִתְפַּלְּלִין תְּפִלַּת שַׁחֲרִית, וְגוֹמְרִין הַהַלֵּל וּמְבָרְכִין לִקְרוֹת הַהַלֵּל, וְאֵין מַפְסִיקִין בּוֹ אֶלָּא כַּדֶּרֶךְ שֶׁאָמְרוּ בִּקְרִיאַת שְׁמַע, בְּאֶמְצַע הַפֶּרֶק שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹם אָבִיו אוֹ רַבּוֹ וּמֵשִׁיב שָׁלוֹם לְאָדָם נִכְבָּד שֶׁנָּתַן לוֹ שָׁלוֹם, וּבֵין הַפְּרָקִים שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹם אָדָם נִכְבָּד וּמֵשִׁיב שָׁלוֹם לְכָל אָדָם. הַגָּה: וְדַוְקָא בְּב' יָמִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁגּוֹמְרִים בָּהֶם הַהַלֵּל דִּינָא הָכֵי לְעִנְיַן הַפְסָקָה, אֲבָל בְּיָמִים שֶׁאֵין גּוֹמְרִין עַיֵּן לְעֵיל סִימָן תכ"ב סָעִיף ד'. וְאִם פָּסַק בָּאֶמְצַע וְשָׁהָה אֲפִלּוּ כְּדֵי לִגְמֹר אֶת כֻּלּוֹ, אֵינוֹ צָרִיךְ לַחֲזֹר אֶלָּא לַמָּקוֹם שֶׁפָּסַק.

בַּהַלֵּל, אֲפִלּוּ עֲשָׂרָה קוֹרִין כְּאֶחָד.

מוֹצִיאִין שְׁנֵי סְפָרִים וְקוֹרִין בָּרִאשׁוֹן חֲמִשָּׁה גַּבְרֵי וְאִם מוֹסִיפִין בְּיוֹם טוֹב עַיֵּן לְעֵיל רֵישׁ סִימָן רפ"ב בְּפָרָשַׁת בֹּא מִן מִשְׁכוּ עַד מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עַל צִבְאוֹתָם, וּמַפְטִיר קוֹרֵא בְּשֵׁנִי בְּפָרָשַׁת פִּנְחָס וּבַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן וּמַפְטִיר בִּיהוֹשֻׁעַ בָּעֵת הַהִיא, וּמִתְפַּלְּלִין תְּפִלַּת מוּסָף וְאֵין מַזְכִּירִין גֶּשֶׁם מִכָּאן וָאֵילָךְ וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן קי"ד ס"ג, וְכֵן פּוֹסְקִים מִשָּׁם וָאֵילָךְ מִלִּשְׁאֹל בְּבִרְכַּת הַשָּׁנִים. הַגָּה: וְנוֹהֲגִין לוֹמַר בְּכָל יוֹם טוֹב בִּתְפִלַּת מוּסָף פְּסוּקֵי מוּסָף הַיּוֹם אַחַר שֶׁאָמַר עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדְּךְ כָּאָמוּר.