Shulchan Aruch, Orach Chaim 498 שולחן ערוך, אורח חיים תצ״ח

אֵין מַרְאִין סַכִּין לְחָכָם בְּיוֹם טוֹב לִרְאוֹת אִם הוּא רָאוּי לִשְׁחֹט בּוֹ, שֶׁמָּא תִּהְיֶה פְּגוּמָה וְיֹאמַר לוֹ: אָסוּר לִשְׁחֹט בָּהּ מִפְּנֵי פְּגִימָתָהּ, וְיֵלֵךְ וִיחַדְּדֶנָּה בְּמַשְׁחֶזֶת. וְחָכָם שֶׁרָאָה סַכִּין לְעַצְמוֹ, יָכוֹל לְהַשְׁאִילוֹ לַאֲחֵרִים. הַגָּה: וְעַכְשָׁו בַּזְּמַן הַזֶּה שֶׁכָּל שׁוֹחֵט רוֹאֶה סַכִּין בְּעַצְמוֹ, כָּל הָרוֹצֶה לִשְׁחֹט בְּיוֹם טוֹב יִבְדֹּק סַכִּינוֹ מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב וְלֹא בְּיוֹם טוֹב, שֶׁמָּא יַשְׁחִיזֶנּוּ (דִּבְרֵי עַצְמוֹ וּמַהֲרִי"ל וְהַגָּהוֹת שְׁחִיטָה); מִיהוּ אִם לֹא בְּדָקוֹ מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, וְהוּא שְׁעַת הַדַּחַק, יָכוֹל לְבָדְקוֹ בְּיוֹם טוֹב (שְׁחִיטַת יְשָׁנִים).

יָכוֹל לְהוֹלִיךְ סַכִּין וְהַבְּהֵמָה אֵצֶל טַבָּח לִשְׁחֹט, וַאֲפִלּוּ גְּדִי קָטָן שֶׁצָּרִיךְ לְהוֹלִיכוֹ עַל כְּתֵפוֹ; וְאַף עַל פִּי שֶׁהָיָה אֶפְשָׁר לְהוֹלִיכָם מֵאֶתְמוֹל. וְהוּא הַדִּין שֶׁהַטַּבָּח יָכוֹל לְהוֹלִיךְ הַסַּכִּין אֵצֶל הַבְּהֵמָה (בֵּית יוֹסֵף).

בְּהֵמוֹת שֶׁיּוֹצְאוֹת וְרוֹעוֹת חוּץ לַתְּחוּם וּבָאוֹת וְלָנוֹת בְּתוֹךְ הַתְּחוּם, הֲרֵי אֵלּוּ מוּכָנוֹת וְלוֹקְחִין מֵהֶן וְשׁוֹחֲטִין אוֹתָן בְּיוֹם טוֹב; אֲבָל הָרוֹעוֹת וְהַלָּנוֹת חוּץ לַתְּחוּם, אִם בָּאוּ בְּיוֹם טוֹב אֵין שׁוֹחֲטִין אוֹתָן בְּיוֹם טוֹב מִפְּנֵי שֶׁהֵן מֻקְצִין וְאֵין דַּעַת אַנְשֵׁי הָעִיר עֲלֵיהֶן. וְהָנֵי מִלֵּי בְּבַהֲמוֹת יִשְׂרָאֵל, אֲבָל שֶׁל אֵינוֹ יְהוּדִי לֵית בְּהוּ מִשּׁוּם מֻקְצֶה, דְּאֵין הָאֵינוֹ יְהוּדִי צָרִיךְ הָכֵן, אֶלָּא אִם כֵּן בָּאוּ בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל שֶׁאָז אָסוּר. לְפִיכָךְ אֵינוֹ יְהוּדִי שֶׁהֵבִיא בְּהֵמָה בְּמָקוֹלִין (פי' מָקוֹם שֶׁשָּׁם שׁוֹחֲטִים הַבְּהֵמוֹת), אִם יָדוּעַ שֶׁלָּנוֹת חוּץ לַתְּחוּם, אֲסוּרוֹת. וְאִם סָפֵק, מֻתָּרוֹת אֲפִלּוּ בָּאוּ לְצֹרֶךְ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַמֻּקְצֶה הוֹלְכִים בִּסְפֵקוֹ לְהָקֵל. וְאִם הֱבִיאוּם לְצֹרֶךְ הָאֵינוֹ יְהוּדִי, אוֹ אֲפִלּוּ סְתָם בְּעִיר שֶׁרֻבָּהּ עַכּוּ"ם, מֻתָּר, שֶׁכָּל הַמֵּבִיא לְצֹרֶךְ הָרֹב מֵבִיא.

בְּהֵמוֹת הַיְדוּעוֹת לָלוּן חוּץ לַתְּחוּם וְנִמְצְאוּ בָּעִיר בְּיוֹם שֵׁנִי, אֲנִי אוֹמֵר: שֶׁמָּא מִבָּעֶרֶב הִכְנִיסָן וְחוּץ לַחוֹמָה לָנוּ, וּמֻתָּרוֹת. וְכָל שֶׁכֵּן הַשְּׁחוּטוֹת בַּבֹּקֶר, שֶׁחֲזָקָה מִבָּעֶרֶב הִכְנִיסָן לְתוֹךְ הַתְּחוּם.

עֵגֶל שֶׁנּוֹלַד בְּיוֹם טוֹב, מֻתָּר לְשָׁחֲטוֹ אִם הָאֵם עוֹמֶדֶת לַאֲכִילָה; וְהוּא דְּקִים לֵיהּ בְּגָוֵיהּ שֶׁכָּלוּ לוֹ חֳדָשָׁיו. הַגָּה: וּבָעֵינָן גַּם כֵּן שֶׁהִפְרִיס עַל גַּבֵּי קַרְקַע (טוּר וְהָרֹא"שׁ), דְּחַיְשִׁינָן שֶׁמָּא יִרְאֶה בּוֹ רֵעוּתָא בָּאֵיבָרִים הַפְּנִימִיִּים וְנִמְצָא שָׁחַט בְּיוֹם טוֹב שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ, כָּךְ נִרְאֶה לִי מִדִּבְרֵי הָרֹא"שׁ וְהַטּוּר. וְאִם הָיוּ שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב סְמוּכִים זֶה לָזֶה, נוֹלַד בָּזֶה מֻתָּר בָּזֶה.

בְּהֵמָה מְסֻכֶּנֶת שֶׁיָּרֵא שֶׁמָּא תָּמוּת, וְהוּא אָכַל כְּבָר וְאֵין צָרִיךְ לָהּ, אָסוּר לְשָׁחֲטָהּ, אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ שְׁהוּת בַּיּוֹם כְּדֵי לֶאֱכֹל מִמֶּנָּה כַּזַּיִת צְלִי מִבְּעוֹד יוֹם, וַאֲפִלּוּ אֵין שְׁהוּת לְנַתְּחָהּ וּלְבָדְקָהּ תְּחִלָּה. (טוּר) וּכְשֶׁיֵּשׁ שְׁהוּת בַּיּוֹם, וּשְׁחָטָהּ, אֵינוֹ נוֹטֵל עוֹרָהּ אֶלָּא אִם כֵּן שִׁיֵּר מִמֶּנּוּ אֵבֶר אֶחָד וּמְבִיאוֹ עִמּוֹ. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּאֵין לְהַפְשִׁיטָהּ כְּלָל, אֶלָּא אִם כֵּן שְׁחָטָהּ לְצֹרֶךְ יוֹם טוֹב, וְכֵן רָאוּי לְהוֹרוֹת (הַגָּהוֹת אַלְפָסִי פֶּרֶק אֵין צָדִין).

אִם שָׁחַט בְּהֵמָה בַּשָּׂדֶה, לֹא יְבִיאֶנָּה בְּמוֹט אוֹ בְּמוֹטָה כְּדֶרֶךְ שֶׁעוֹשֶׂה בַּחֹל, אֶלָּא יְבִיאֶנָּה בְּיָדוֹ אֵיבָרִים אֵיבָרִים.

עוֹף שֶׁנִּדְרַס בָּרַגְלַיִם וְיֵשׁ לָחוּשׁ שֶׁנִּתְרַסְקוּ אֵיבָרָיו וְלָכֵן צָרִיךְ שְׁהִיָּה מֵעֵת לְעֵת וּבְדִיקָה אַחַר שְׁחִיטָה, מֻתָּר לִשְׁחֹט בְּיוֹם טוֹב, וְלֹא חַיְישִׁינָן שֶׁמָּא יִמָּצֵא טְרֵפָה, אַף עַל גַּב דְּאִתְיְלִיד בֵּיהּ רֵעוּתָא.

בְּכוֹר בַּזְּמַן הַזֶּה, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְשָׁחֲטוֹ בְּלֹא מוּם, אֵין חָכָם יָכוֹל לִרְאוֹתוֹ בְּיוֹם טוֹב אִם יֵשׁ בּוֹ מוּם; וַאֲפִלּוּ אִם עָבַר וְרָאָהוּ וּמָצָא שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מוּם, אֵינוֹ יָכוֹל לְשָׁחֲטוֹ. אֲבָל אִם נוֹלַד בְּמוּמוֹ וְעָבַר וְרָאָהוּ, נִשְׁחָט עַל פִּיו. וְאִם רָאָה הַמּוּם מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, וְרָאָה שֶׁהוּא מוּם שֶׁרָאוּי לִשָּׁחֵט עָלָיו, יָכוֹל לַחֲקֹר עָלָיו בְּיוֹם טוֹב אִם נָפַל בּוֹ הַמּוּם מֵאֵלָיו, וּמַתִּירוֹ. הַגָּה: וְאִם נָפַל בְּכוֹר לַבּוֹר, אָסוּר לְהַעֲלוֹתוֹ דְּהָא אֵינוֹ רָאוּי לְשָׁחֲטוֹ, אֶלָּא עוֹשֶׂה לוֹ פַּרְנָסָה בִּמְקוֹמוֹ (רַמְבַּ"ם פ"ב).

אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ שֶׁנָּפְלוּ לַבּוֹר, מַעֲלֶה אֶת הָרִאשׁוֹן עַל מְנַת לְשָׁחֲטוֹ וְאֵינוֹ שׁוֹחֲטוֹ, וְחוֹזֵר וּמַעֲרִים וּמַעֲלֶה אֶת הַשֵּׁנִי, רָצָה זֶה שׁוֹחֵט, רָצָה זֶה שׁוֹחֵט.

בְּהֵמָה, חֶצְיָהּ שֶׁל אֵינוֹ יְהוּדִי וְחֶצְיָהּ שֶׁל יִשְׂרָאֵל, יְכוֹלִים לִשְׁחָטָהּ בְּיוֹם טוֹב; וַאֲפִלּוּ יֵשׁ לָהֶם שְׁתַּיִם, יָכוֹל לִשְׁחֹט שְׁתֵּיהֶן.

הַשּׁוֹחֵט בְּהֵמָה בְּיוֹם טוֹב, אֵינוֹ רַשַּׁאי לִתְלֹשׁ הַצֶּמֶר לַעֲשׂוֹת מָקוֹם לַסַכִּין, אֶלָּא מְפַנֶּהוּ בְּיָדוֹ (בֵּית יוֹסֵף) וּמוֹשְׁכוֹ אֵילָךְ וָאֵילָךְ, וְאִם נִתְלַשׁ נִתְלַשׁ.

הַשּׁוֹחֵט אֶת הָעוֹף לֹא יִמְרֹט אֶת הַנּוֹצָה כְּדֵי לַעֲשׂוֹת מָקוֹם לַסַכִּין.

לֹא יִשְׁחֹט אָדָם חַיָּה וְעוֹף בְּיוֹם טוֹב, אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ לוֹ עָפָר מוּכָן מִבְּעוֹד יוֹם; וְאִם עָבַר וְשָׁחַט, אִם יֵשׁ לוֹ דֶּקֶר (פי' כְּעֵין יָתֵד שֶׁל בַּרְזֶל שֶׁחוֹפְרִין בּוֹ אֶת הַקַרְקַע) נָעוּץ מִבְּעוֹד יוֹם בְּעָפָר תָּחוּחַ, מְכַסֶהוּ בּוֹ; וַאֲפִלּוּ הָיָה צָרִיךְ לְכַמָּה דְּקִירוֹת, שָׁרֵי (בֵּית יוֹסֵף).

אֵפֶר כִּירָה שֶׁהֻסַק מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, מֻתָּר לְכַסוֹת בּוֹ. אֲבָל אִם הֻסַק בְּיוֹם טוֹב, אָסוּר, אֶלָּא אִם כֵּן הוּא חַם שֶׁרָאוּי לִצְלוֹת בּוֹ בֵּיצָה. וְאִם שָׁחַט, מֻתָּר לְכַסוֹת בּוֹ אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לִצְלוֹת בּוֹ בֵּיצָה. וּמִיהוּ עָדִיף טְפֵי לְכַסּוֹת בְּדֶקֶר נָעוּץ בְּעָפָר תָּחוּחַ, אִם יֵשׁ לוֹ (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם הָרֹא"שׁ וְטוּר).

הִכְנִיס עָפָר הַרְבֵּה לְבֵיתוֹ לְצֹרֶךְ גִּנָּתוֹ, וְהוּא כָּנוּס בְּמָקוֹם אֶחָד, מֻתָּר לְכַסוֹת בּוֹ, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהוּא צָבוּר דַּעְתּוֹ עָלָיו לְכָל מַה שֶּׁיִּצְטָרֵךְ; אֲבָל אִם הִכְנִיס מְלֹא קֻפָּה לְצֹרֶךְ גִּנָּתוֹ, לֹא, שֶׁמֵּאַחַר שֶׁהוּא מוּעָט, בָּטֵל.

מַכְנִיס אָדָם מְלֹא קֻפָּתוֹ עָפָר לַבַּיִת, בִּסְתָם, וְעוֹשֶׂה בּוֹ כָּל צָרְכּוֹ, וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן ש"ח סָעִיף ל"ח, וְלֹא אַמְרִינָן שֶׁהוּא בָּטֵל אַגַּב קַרְקַע הַבַּיִת; וְהוּא שֶׁיִּחֵד לוֹ קֶרֶן זָוִית, דְּכֵיוָן שֶׁלֹּא שְׁטָחוֹ מוּכָחָא מִלְּתָא דִּלְצָרְכּוֹ בָּעֵי לֵיהּ. וְאִם הוּא עָפָר תָּחוּחַ, מֻתָּר לְכַסוֹת בּוֹ.

כּוֹי (פי' בְּרִיָּה שֶׁנּוֹלְדָה מִתַּיִשׁ וּצְבִיָּה), אֵין שׁוֹחֲטִין אוֹתוֹ בְּיוֹם טוֹב. וְאִם שְׁחָטוֹ, אֵין מְכַסִין אֶת דָּמוֹ אֲפִלּוּ יֵשׁ לוֹ עָפָר מוּכָן, מִפְּנֵי שֶׁהָרוֹאֶה יֹאמַר: וַדַּאי חַיָּה הוּא דְּאִם לֹא כֵן לֹא הָיוּ מַטְרִיחִין לְכַסוֹת דָּמוֹ בְּיוֹם טוֹב, וְיָבֹא לְהַתִּיר חֶלְבּוֹ. וְלָעֶרֶב, אִם רִשּׁוּמוֹ נִכָּר, יְכַסֶנּוּ. הַגָּה: וְדַוְקָא שֶׁשְּׁחָטוֹ בְּקֶרֶן זָוִית וּכְהַאי גַּוְנָא, אֲבָל אִם שְׁחָטוֹ בְּאֶמְצַע הֶחָצֵר, אֲפִלּוּ דַּם בְּהֵמָה יָכוֹל לְכַסּוֹת אִם יֵשׁ לוֹ עָפָר מוּכָן, דְּהָוֵי לֵיהּ כִּגְרָף שֶׁל רְעִי, וְצָרִיךְ לְכַסּוֹת שֶׁלֹּא יִתְלַכְלְכוּ כֵּלָיו בֶּחָצֵר (הַגָּהוֹת אַלְפָסִי פֶּרֶק קַמָּא דְּבֵיצָה).

שָׁחַט בְּהֵמָה וְחַיָּה וְנִתְעָרֵב דָּמָם, וְיֵשׁ לוֹ עָפָר מוּכָן אוֹ אֵפֶר כִּירָה, אִם יָכוֹל לְכַסוֹתוֹ בִּדְקִירָה אַחַת שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לְהַרְבּוֹת בִּשְׁבִיל דַּם הַבְּהֵמָה, יְכַסֶנּוּ; וְאִם לָאו, לֹא יְכַסֶנּוּ.

שָׁחַט צִפּוֹר מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב וְלֹא כִּסָה דָּמוֹ, לֹא יְכַסֶנּוּ בְּיוֹם טוֹב.