Shulchan Aruch, Orach Chaim 509 שולחן ערוך, אורח חיים תק״ט

שִׁפּוּד שֶׁנִּרְצַף, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא יָכוֹל לְפָשְׁטוֹ בְּיָדוֹ, אֵין מְתַקְּנִין אוֹתוֹ. הַגָּה: וְדַוְקָא שֶׁיּוּכַל לִצְלוֹת בּוֹ בְּלֹא תִּקּוּן, אֲבָל אִם אֵינוֹ יָכוֹל לִצְלוֹת בּוֹ כָּךְ וְנִשְׁבַּר בְּיוֹם טוֹב, מֻתָּר לְתַקְּנוֹ (טוּר); וְאֵין מוֹרִים כֵּן לָרַבִּים, (רַבִּי' יְרוּחָם ח"ג), שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ לְתַקֵּן גַּם כֵּן בְּנִשְׁבַּר מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב. וְהוּא הַדִּין לְכָל מַכְשִׁירִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹתָן מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב.

שִׁפּוּד שֶׁרוֹצִים לִצְלוֹת בּוֹ וְהָיָה אָרֹךְ יוֹתֵר מִדַּאי, אָסוּר לְחָתְכוֹ וְלֹא לְשָׂרְפוֹ. אֵין מַשְׁחִיזִין אֶת הַסַכִּין בְּמַשְׁחֶזֶת שֶׁלָּהּ, אֲבָל מְחַדְּדָהּ עַל גַּבֵּי הָעֵץ אוֹ חֶרֶס אוֹ אֶבֶן; וְאֵין מוֹרִים דָּבָר זֶה לָרַבִּים כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבֹא לְרַדְּדָהּ בְּמַשְׁחֶזֶת. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, כְּשֶׁיְּכוֹלָה לַחְתֹּךְ בְּדֹחַק, אוֹ שֶׁנִּפְגְּמָה; אֲבָל אִם אֵינָהּ יְכוֹלָה לַחְתֹּךְ כְּלָל, אֵין מַשְׁחִיזִין אוֹתָהּ אֲפִלּוּ עַל הָעֵץ, שֶׁמָּא יָבֹא לְהַשְׁחִיזָהּ בְּמַשְׁחֶזֶת.

עוֹפוֹת שֶׁמְּמַלְּאִים אוֹתָם בָּשָׂר וּבֵיצִים, מֻתָּר לְתָפְרָם בְּיוֹם טוֹב; וְהוּא שֶׁיְּתַקֵּן מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב הַחוּט וִישִׂימֶנּוּ בַּמַּחַט. וְיִזָּהֵר שֶׁלֹּא יַחְתֹּךְ הַחוּט בְּיוֹם טוֹב. הַגָּה: וְכֵן נָהֲגוּ לִשְׂרֹף הַחוּט הַנִּשְׁאָר בָּעוֹף לְאַחַר שֶׁתָּפְרוּ בּוֹ.

מֻתָּר לַחְתֹּךְ בְּיוֹם טוֹב אֶגֶד גְּדָיִים וְעוֹפוֹת מְקֻלָּסִים וְחוּטִים תְּפוּרִים, וְכֵן יְכוֹלִים לִשְׂרֹף פְּתִילָה אוֹ סְמַרְטוּט שֶׁקּוֹשְׁרִים בּוֹ הָעוֹף.

מֻתָּר לְלַבֵּן בְּיוֹם טוֹב כְּלִי בַּרְזֶל שֶׁאָפוּ בּוֹ פלאו"ן שֶׁל גְּבִינָה, וְאַחַר הַלִּבּוּן יֹאפֶה בּוֹ פַּשְׁטִידָ"ה שֶׁל בָּשָׂר; וְהוּא שֶׁכְּשֶׁיִּתְלַבֵּן יִתְּנוּ אוֹתוֹ עַל הַמַּאֲכָל מִיָּד, אֲבָל אִם הוּא בָּלוּעַ מִנְּבֵלָה וְכַיּוֹצֵא בָּהּ, אָסוּר לְלַבְּנוֹ אֲפִלּוּ לֶאֱפוֹת בּוֹ דְּבַר הֶתֵּר. הַגָּה: וְהוּא הַדִּין דְּאָסוּר לְהַגְעִיל כְּלִי בְּיוֹם טוֹב, (מָרְדְּכַי סוֹף ע"ג וְאוֹר זָרוּעַ וְהַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי פ"א). וּמֻתָּר לְלַבֵּן שִׁפּוּד שֶׁצָּלוּ בּוֹ בָּשָׂר שֶׁאֵינוֹ מָלוּחַ וְרוֹצֶה לַחֲזֹר וְלִצְלוֹת בּוֹ בְּיוֹם טוֹב (מהרי"א מִפְּרַאג).

אֵין נוֹקְבִין נֶקֶב חָדָשׁ בְּחָבִית בְּיוֹם טוֹב.

לְהַטְבִּיל כְּלִי חָדָשׁ בְּיוֹם טוֹב דִּינוֹ כְּמוֹ בְּשַׁבָּת, כִּדְאִיתָא בְּסִימָן שכ"ג (סָעִיף ז'). הַגָּה: וְדִין הֲדָחַת וְשִׁפְשׁוּף כֵּלִים בְּיוֹם טוֹב, דִּינָן כְּמוֹ בְּשַׁבָּת, כִּדְאִיתָא סִימָן שכ"ג. וּמֻתָּר לְטַלְטֵל מֻקְצֶה לְצֹרֶךְ אֹכֶל נֶפֶשׁ וְשִׂמְחַת יוֹם טוֹב, (מָרְדְּכַי פ' בַּכֹּל מְעָרְבִין וּבֵית יוֹסֵף בְּשֵׁם הַתּוֹסָפוֹת פ"ק דְּבֵיצָה).