Shulchan Aruch, Orach Chaim 574 שולחן ערוך, אורח חיים תקע״ד

הַהוֹלֵךְ מִמָּקוֹם שֶׁמִּתְעַנִּין לְמָקוֹם שֶׁאֵין מִתְעַנִּין, וְדַעְתּוֹ לַחֲזֹר, צָרִיךְ לְהִתְעַנּוֹת כָּל תַּעֲנִיּוֹת שֶׁקִּבְּלוּ עֲלֵיהֶם.

הַהוֹלֵךְ מִמָּקוֹם שֶׁאֵין מִתְעַנִּין לְמָקוֹם שֶׁמִּתְעַנִּים, יִתְעַנֶּה עִמָּהֶם אֲפִלּוּ דַּעְתּוֹ לַחֲזֹר; וּמִיהוּ כֵּיוָן שֶׁלֹּא קִבֵּל עָלָיו תַּעֲנִית, אִם יָצָא מִן הָעִיר חוּץ לַתְּחוּם מֻתָּר לֶאֱכֹל וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְהַשְׁלִים. הַגָּה: וְדַוְקָא שֶׁבָּא לְשָׁם בְּיוֹם הַתַּעֲנִית, אֲבָל אִם בָּא לְשָׁם מִבְּעוֹד יוֹם צָרִיךְ לְקַבֵּל עָלָיו הַתַּעֲנִית וְצָרִיךְ לְהַשְׁלִימוֹ (טוּר).

שָׁכַח וְאָכַל, אַל יִתְרָאֶה בִּפְנֵיהֶם כְּאִלּוּ אָכַל וְאַל יִנְהַג עִדּוּנִין בְּעַצְמוֹ לוֹמַר: הוֹאִיל וְאָכַלְתִּי מְעַט אֹכַל הַרְבֵּה וַאֲפִלּוּ שֶׁלֹּא בִּפְנֵיהֶם אָסוּר לִנְהֹג עִדּוּנִין בְּעַצְמוֹ (מָרְדְּכַי פ"ק דְּתַעֲנִית).

מִצְוָה לְהַרְעִיב אָדָם עַצְמוֹ בִּשְׁנַת רְעָבוֹן וְאָסוּר לְשַׁמֵּשׁ בּוֹ מִטָּתוֹ, חוּץ מִלֵּיל טְבִילָה; וְלַחֲשׁוּכֵי בָּנִים (פֵּרוּשׁ וְלִמְנוּעֵי בָּנִים) מֻתָּר וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן ר"מ סָעִיף י"ב.

כָּל הַפּוֹרֵשׁ מִן הַצִּבּוּר אֵינוֹ רוֹאֶה בְּנֶחָמָתָן; וְכָל הַמִּצְטַעֵר עִמָּהֶם, זוֹכֶה וְרוֹאֶה בְּנֶחָמָתָן.