Shulchan Aruch, Orach Chaim 673 שולחן ערוך, אורח חיים תער״ג

כָּל הַשְּׁמָנִים וְהַפְּתִילוֹת כְּשֵׁרִים לְנֵר חֲנֻכָּה, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַשְּׁמָנִים נִמְשָׁכִים אַחַר הַפְּתִילָה וְאֵין הָאוּר נִתְלֶה יָפֶה בְּאוֹתָם הַפְּתִילוֹת. הַגָּה: וּמִיהוּ שֶׁמֶן זַיִת מִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר (מָרְדְּכַי וְכָל בּוֹ וּמַהֲרִי"ל), וְאִם אֵין שֶׁמֶן זַיִת מָצוּי מִצְוָה בִּשְׁמָנִים שֶׁאוֹרָן זַךְ וְנָקִי; וְנוֹהֲגִים בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ לְהַדְלִיק בְּנֵרוֹת שֶׁל שַׁעֲוָה, כִּי אוֹרוֹ צָלוּל כְּמוֹ שֶׁמֶן. וַאֲפִלּוּ בְּלֵיל שַׁבָּת שֶׁבְּתוֹךְ יְמֵי חֲנֻכָּה מֻתָּר לְהַדְלִיק בְּנֵר חֲנֻכָּה הַשְּׁמָנִים וְהַפְּתִילוֹת שֶּׁאָסוּר לְהַדְלִיק בָּהֶם נֵר שַׁבָּת, הַגָּה: אִם אֵינוֹ נוֹתֵן בַּנֵּר רַק כְּדֵי שִׁעוּר מִצְוָתוֹ, (תְּשׁוּבַת הָרַשְׁבָּ"א סי' ק"ע), לְפִי שֶׁאָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּנֵר חֲנֻכָּה בֵּין בְּשַׁבָּת בֵּין בַּחֹל, וַאֲפִלּוּ לִבְדֹּק מָעוֹת אוֹ לִמְנוֹתָן לְאוֹרָהּ אָסוּר, וַאֲפִלּוּ תַּשְׁמִישׁ שֶׁל קְדֻשָּׁה, כְּגוֹן לִלְמֹד לְאוֹרָהּ, אָסוּר; וְיֵשׁ מִי שֶׁמַּתִּיר בְּתַשְׁמִישׁ שֶׁל קְדֻשָּׁה; וְנוֹהֲגִים לְהַדְלִיק נֵר נוֹסָף, כְּדֵי שֶׁאִם יִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹרָהּ יִהְיֶה לְאוֹר הַנּוֹסָף שֶׁהוּא אוֹתוֹ שֶׁהֻדְלַק אַחֲרוֹן, וְיַנִּיחֶנּוּ מֵרָחוֹק קְצָת מִשְּׁאָר נֵרוֹת מִצְוָה. הַגָּה: וּבִמְדִינוֹת אֵלּוּ אֵין נוֹהֲגִים לְהוֹסִיף, רַק מַנִּיחַ אֶצְלָן הַשַּׁמָּשׁ שֶׁבָּהֶן מַדְלִיק הַנֵּרוֹת, וְהוּא עָדִיף טְפֵי, וְיֵשׁ לַעֲשׂוֹתוֹ יוֹתֵר אָרֹךְ מִשְּׁאָר נֵרוֹת, שֶׁאִם בָּא לְהִשְׁתַּמֵּשׁ יִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹתוֹ נֵר (מָרְדְּכַי). אִם נִתְעָרֵב נֵר חֲנֻכָּה הָאָסוּר בַּהֲנָאָה בִּשְׁאָר נֵרוֹת, אֲפִלּוּ אֶחָד בְּאֶלֶף, לֹא בָּטִיל דְּהָוֵי דָּבָר שֶׁל מִנְיָן (ת"ה סי' ק"ג), אֶלָּא יַדְלִיק מִן הַתַּעֲרוֹבוֹת כָּל כָּךְ שֶׁבְּוַדַּאי נֵר שֶׁל הֶתֵּר דּוֹלֵק עִם נֵר שֶׁל אִסּוּר, וְאָז מֻתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ אֶצְלָן (דִּבְרֵי עַצְמוֹ).

הַדְלָקָה עוֹשָׂה מִצְוָה. לְפִיכָךְ אִם כָּבְתָה קֹדֶם שֶׁעָבַר זְמַנָּהּ אֵינוֹ זָקוּק לָהּ, וַאֲפִלּוּ כָּבְתָה בְּעֶרֶב שַׁבָּת קֹדֶם קַבָּלַת שַׁבָּת שֶׁעֲדַיִן הוּא מִבְּעוֹד יוֹם, אֵינוֹ זָקוּק לָהּ. וְכֵן אִם לְאַחַר שֶׁהִדְלִיקָהּ בָּא לְתַקְּנָהּ וְכִבָּה אוֹתָהּ בְּשׁוֹגֵג, אֵינוֹ זָקוּק לָהּ. הַגָּה: וְאִם רוֹצֶה לְהַחְמִיר עַל עַצְמוֹ וְלַחֲזֹר וּלְהַדְלִיקָהּ, אֵין לְבָרֵךְ עָלֶיהָ (רַשְׁבָּ"א סִימָן תקל"ט וְרַ"ן).

נֵר שֶׁל חֶרֶס שֶׁהִדְלִיק בּוֹ לַיְלָה אַחַת נַעֲשָׂה יָשָׁן וְאֵין מַדְלִיקִין בּוֹ לַיְלָה אַחֶרֶת, אֶלָּא לוֹקֵחַ חֲדָשִׁים בְּכָל לַיְלָה; וְאִם אֵין לוֹ אֶלָּא יָשָׁן, מַסִיקוֹ בְּכָל לַיְלָה בָּאוּר; וְנֵר שֶׁל מַתֶּכֶת אֵינוֹ צָרִיךְ חָדָשׁ. וְשֶׁל זְכוּכִית אוֹ שֶׁל חֶרֶס מְכֻסֶה, דִּינוֹ כְּמַתֶּכֶת.

אֵין חוֹשְׁשִׁין לַפְּתִילוֹת לְהַחְלִיפָם, עַד שֶׁתִּכְלֶה.