Shulchan Aruch, Orach Chaim 695 שולחן ערוך, אורח חיים תרצ״ה

הַגָּה: מִצְוָה לְהַרְבּוֹת בִּסְעֻדַּת פּוּרִים (טוּר); וּבִסְעֻדָּה אַחַת יוֹצְאִים (מָרְדְּכַי ספ"ק). סְעֻדַּת פּוּרִים שֶׁעֲשָׂאָהּ בַּלַּיְלָה, לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ. הַגָּה: וּמִכָּל מָקוֹם גַּם בַּלַּיְלָה יִשְׂמַח וְיַרְבֶּה קְצָת בִּסְעֻדָּה. (תְּשׁוּבַת מהרי"ו).

חַיָּב אִינִישׁ לְבַסוֹמֵי בְּפוּרַיָּא עַד דְּלֹא יָדַע בֵּין אָרוּר הָמָן לְבָרוּךְ מָרְדְּכַי. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּאֵינוֹ צָרִיךְ לְהִשְׁתַּכֵּר כָּל כָּךְ, אֶלָּא שֶׁיִּשְׁתֶּה יוֹתֵר מִלִּמּוּדוֹ (כָּל בּוֹ) וְיִישַׁן, וּמִתּוֹךְ שֶׁיָּשֵׁן אֵינוֹ יוֹדֵעַ בֵּין אָרוּר הָמָן לְבָרוּךְ מָרְדְּכַי. (מַהֲרִי"ל). וְאֶחָד הַמַּרְבֶּה וְאֶחָד הַמַּמְעִיט, וּבִלְבַד שֶׁיְּכַוֵּן לִבּוֹ לַשָּׁמַיִם. וְאֵין לְהִתְעַנּוֹת בְּפוּרִים, מִלְּבַד תַּעֲנִית חֲלוֹם, וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן תקס"ח וְסִימָן תק"ע. יֵשׁ שֶׁנָּהֲגוּ לִלְבֹּשׁ בִּגְדֵי שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב בְּפוּרִים, וְכֵן נָכוֹן (מַהֲרִי"ל); וְנוֹהֲגִים לַעֲשׂוֹת סְעֻדַּת פּוּרִים לְאַחַר מִנְחָה, וְעַרְבִית יִתְפַּלְּלוּ בַּלַּיְלָה. וּמִתְפַּלְּלִים מִנְחָה תְּחִלָּה בְּעוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל; וְרֹב הַסְּעֻדָּה צְרִיכָה לִהְיוֹת בַּיּוֹם (מִנְהָגִים), וְלֹא כְּמוֹ שֶׁנּוֹהֲגִין לְהַתְחִיל סָמוּךְ לָעֶרֶב וְעִקַּר הַסְּעֻדָּה הוּא לֵיל ט"ו. וּכְשֶׁחָל פּוּרִים בְּיוֹם שִׁשִּׁי, יַעֲשׂוּ הַסְּעֻדָּה בְּשַׁחֲרִית, מִשּׁוּם כְּבוֹד שַׁבָּת (מִנְהָגִים); וּמִי שֶׁרוֹצֶה לַעֲשׂוֹתָהּ תָּמִיד בְּשַׁחֲרִית, הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ (ת"ה). יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁיֵּשׁ לֶאֱכֹל מַאֲכַל זֵרְעוֹנִים בְּפוּרִים, זֵכֶר לַזֵּרְעוֹנִים שֶׁאָכַל דָּנִיּאֵל וַחֲבֵרָיו בְּבָבֶל (כָּל בּוֹ). טוֹב לַעֲסֹק מְעַט בַּתּוֹרָה קֹדֶם שֶׁיַּתְחִיל הַסְּעֻדָּה, וְסֶמֶךְ לַדָּבָר: לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה (אֶסְתֵּר ח, טז) וְדַרְשִׁינָן: אוֹרָה, זוֹ תּוֹרָה (מהרי"ב). וְחַיָּב בְּמִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה קְצָת בִּשְׁנֵי יָמִים, י"ד וְט"ו, (מִנְהָגִים) וְכֵן נָהֲגוּ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְאִם הִזִּיק אֶחָד אֶת חֲבֵרוֹ מִכֹּחַ שִׂמְחַת פּוּרִים, פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם. (ת"ה סִימָן ק"י). וְעַיֵּן בח"מ בְּדִינֵי נְזִיקִין.

אוֹמֵר עַל הַנִּסִים בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן בְּבִרְכַּת הָאָרֶץ; וְאִם הִתְחִיל סְעוּדָתוֹ בַּיּוֹם וּמָשְׁכָה עַד הַלַּיְלָה, אוֹמֵר: עַל הַנִּסִים, דְּבָתַר תְּחִלַּת סְעֻדָּה אַזְלִינָן; וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁאֵין לְאָמְרוֹ, וְנוֹהֲגִין כִּסְבָרָא רִאשׁוֹנָה.

חַיָּב לִשְׁלֹחַ לַחֲבֵרוֹ שְׁתֵּי מָנוֹת בָּשָׂר אוֹ שֶׁל מִינֵי אֳכָלִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ (אֶסְתֵּר ט, יט ו כב) שְׁתֵּי מָנוֹת לְאִישׁ אֶחָד. וְכָל הַמַּרְבֶּה לִשְׁלֹח לְרֵעִים מְשֻׁבָּח; וְאִם אֵין לוֹ, מַחֲלִיף עִם חֲבֵרוֹ, זֶה שׁוֹלֵחַ לָזֶה סְעוּדָתוֹ, וְזֶה שׁוֹלֵחַ לָזֶה סְעוּדָתוֹ, כְּדֵי לְקַיֵּם: וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ (אֶסְתֵּר ט, יט ו כב). הַגָּה: וְיֵשׁ לִשְׁלֹחַ מָנוֹת בַּיּוֹם וְלֹא בַּלַּיְלָה (מִדִּבְרֵי הָרֹא"שׁ פ"ק דִּמְגִלָּה); וְאִם שׁוֹלֵחַ מָנוֹת לְרֵעֵהוּ וְהוּא אֵינוֹ רוֹצֶה לְקַבְּלָם, אוֹ מוֹחֵל לוֹ, יָצָא. וְאִשָּׁה חַיֶּבֶת בְּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת, כָּאִישׁ; וְאִשָּׁה תִּשְׁלַח לְאִשָּׁה, וְאִישׁ לְאִישׁ; אֲבָל לֹא בְּהֶפֶךְ, שֶׁלֹּא יָבֹא אִישׁ לִשְׁלֹחַ לְאַלְמָנָה וְיָבוֹאוּ לִידֵי סְפֵק קִדּוּשִׁין, אֲבָל בְּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים אֵין לָחוּשׁ.