Yerushalmi Shabbat 17:3 ירושלמי שבת י״ז:ג׳

משנה: קָנֶה שֶׁל זֵיתִים אִם יֶשׁ קֶשֶׁר בְּרֹאשׁוֹ מְקַבֵּל טוּמְאָה. וְאִם לָאו אֵין מְקַבֵּל טוּמְאָה. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ נִיטָּל בַּשַּׁבָּת:

הלכה: דְּבֵי רִבִּי יַנַּאי אָמְרֵי. קָנֶה שֶׁהִתְקִינוֹ לִהְיוֹת בּוֹדֵק הַזֵּיתִין. כֵּיצַד הָיָה יוֹדֵעַ. אִם מְלוּכְלַךְ בְּמַשְׁקֶה בְּיָדוּעַ שֶׁנִּגְמְרָה מְלֶאכֶת הַמַּעֲטָן. וִאִי לֹא. בְּיָדוּעַ שֶׁלֹּא נִגְמְרָה מְלֶאכֶת הַמַּעֲטָן. אָמַר לֵיהּ רִבִּי מָנָא. לֹא תַנֵּי שְׁמוּאֵל אֶלָּא לִהְיוּת שׁוֹלֶה בוֹ הַזֵּיתִין. קָנֶה שֶׁהִתְקִינוֹ לִהיוֹת פּוֹקֵק בּוֹ הַחֲלוֹן. נֵימַר. אִם הָיָה קָשׁוּר וְתָלוּי פּוֹקְקִין בּוֹ. וִאִילֹא אֵין פּוֹקְקִין בּוֹ. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. מוּתְקַן אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ קָשׁוּר וְתָלוּי. וְלֹא כֵן אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. מָשְׁכֵנִי חִילְפַיי וְהַרְאֵנִי נֶגֶר מִשֶּׁל בֵּית רִבִּי קָשׁוּר אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ תָלוּי. אָמַר רִבִּי יוּדָן. מִכֵּיוָן שֶׁנִיטְּלוֹ וְנִיתְּנוֹ לְתוֹךְ יָדוֹ נַעֲשֶׂה כְמַפְתֵּחַ.