Tanach
Yirmeyahu 15:1-9 ירמיהו ט״ו:א׳-ט׳
Part of: Chapter 15
Reading: Hebrew · Simple EnglishHebrew · Faithful translationHebrew onlyHebrew · Simple EnglishHebrew · Faithful translationHebrew onlySimple English onlyFaithful translation onlySide by sideRashi
וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֵלַי אִם־יַעֲמֹד מֹשֶׁה וּשְׁמוּאֵל לְפָנַי אֵין נַפְשִׁי אֶל־הָעָם הַזֶּה שַׁלַּח מֵעַל־פָּנַי וְיֵצֵֽאוּ׃
Then said the Lord to me, Though Moshe and Shemu᾽el were to stand before me, my mind could not incline towards this people: send them out of my sight, and let them depart.
Then said the Lord to me, Though Moshe and Shemu᾽el were to stand before me, my mind could not incline towards this people: send them out of my sight, and let them depart.
Rashi
נפשי. רצוני:
וְהָיָה כִּי־יֹאמְרוּ אֵלֶיךָ אָנָה נֵצֵא וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כֹּה־אָמַר יְהֹוָה אֲשֶׁר לַמָּוֶת לַמָּוֶת וַאֲשֶׁר לַחֶרֶב לַחֶרֶב וַאֲשֶׁר לָרָעָב לָרָעָב וַאֲשֶׁר לַשְּׁבִי לַשֶּֽׁבִי׃
And it shall come to pass, if they say to thee, Whither shall we depart? then thou shalt tell them, Thus says the Lord; Such as are for death, to death; and such as are for the sword, to the sword; and such as are for the famine, to the famine; and such as are for the captivity, to the captivity.
And it shall come to pass, if they say to thee, Whither shall we depart? then thou shalt tell them, Thus says the Lord; Such as are for death, to death; and such as are for the sword, to the sword; and such as are for the famine, to the famine; and such as are for the captivity, to the captivity.
Rashi
אשר למות וגו'. כל המאוחר בפ' קשה מחבירו חרב קשה ממות מיתת חרב מנוולת ומיתה על מטתו אינה מנוולת וכן הוא אומר (תהילים קט״ז:ט״ו) יקר בעיני ה' המותה לחסידיו רעב קשה מחרב שזה מצטער וזה אינו מצטער וכן הוא אומר טובים היו חללי חרב מחללי רעב שבי כולהו איתנהו בגוה:
וּפָקַדְתִּי עֲלֵיהֶם אַרְבַּע מִשְׁפָּחוֹת נְאֻם־יְהֹוָה אֶת־הַחֶרֶב לַהֲרֹג וְאֶת־הַכְּלָבִים לִסְחֹב וְאֶת־עוֹף הַשָּׁמַיִם וְאֶת־בֶּהֱמַת הָאָרֶץ לֶאֱכֹל וּלְהַשְׁחִֽית׃
And I will appoint over them four kinds of ravagers, says the Lord: the sword to slay, and the dogs to drag away, and the birds of the heaven, and the beasts of the earth, to devour and destroy.
And I will appoint over them four kinds of ravagers, says the Lord: the sword to slay, and the dogs to drag away, and the birds of the heaven, and the beasts of the earth, to devour and destroy.
Rashi
ופקדתי. לשון מינוי ופקידות:
לסחוב. לגרר וכן אם לא יסחבום (לקמן מט):
וּנְתַתִּים (לזועה) [לְזַעֲוָה] לְכֹל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ בִּגְלַל מְנַשֶּׁה בֶן־יְחִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה עַל אֲשֶׁר־עָשָׂה בִּירוּשָׁלָֽ͏ִם׃
And I will make them into a horror for all the kingdoms of the earth, on account of Menashshe the son of Yeĥizqiyyahu king of Yehuda, for that which he did in Yerushalayim.
And I will make them into a horror for all the kingdoms of the earth, on account of Menashshe the son of Yeĥizqiyyahu king of Yehuda, for that which he did in Yerushalayim.
Rashi
לזעוה. מגזרת לא קם ולא זע (אסתר ה׳:ט׳) וכמוהו גאוה מגזרת גא מאד (ישעיה טו):
לכל ממלכות הארץ. כל השומע רעה שבאה עליהם יזוע:
כִּי מִֽי־יַחְמֹל עָלַיִךְ יְרוּשָׁלַ͏ִם וּמִי יָנוּד לָךְ וּמִי יָסוּר לִשְׁאֹל לְשָׁלֹם לָֽךְ׃
For who shall have pity upon thee, O Yerushalayim, or who shall bemoan thee? or who shall go aside to ask how thou doest?
For who shall have pity upon thee, O Yerushalayim, or who shall bemoan thee? or who shall go aside to ask how thou doest?
Rashi
ינוד. יקונן:
ומי יסור. אליך לנטות מדרכו אליך לשאול לך לשלום:
אַתְּ נָטַשְׁתְּ אֹתִי נְאֻם־יְהֹוָה אָחוֹר תֵּלֵכִי וָאַט אֶת־יָדִי עָלַיִךְ וָֽאַשְׁחִיתֵךְ נִלְאֵיתִי הִנָּחֵֽם׃
Thou hast forsaken me, says the Lord, thou art gone backward: therefore will I stretch out my hand against thee, and destroy thee; I am weary of relenting.
Thou hast forsaken me, says the Lord, thou art gone backward: therefore will I stretch out my hand against thee, and destroy thee; I am weary of relenting.
Rashi
נלאתי הנחם. כמה פעמים חשבתי להשחית ונחמתי על הרעה עתה נלאיתי הנחם, הנחם דפורפנשי"ר בלעז:
וָאֶזְרֵם בְּמִזְרֶה בְּשַׁעֲרֵי הָאָרֶץ שִׁכַּלְתִּי אִבַּדְתִּי אֶת־עַמִּי מִדַּרְכֵיהֶם לוֹא־שָֽׁבוּ׃
And I will winnow them with a winnowing fork in the gates of the land; I will bereave them of children, I will destroy my people, since they return not from their ways.
And I will winnow them with a winnowing fork in the gates of the land; I will bereave them of children, I will destroy my people, since they return not from their ways.
Rashi
במזרה. נפה שקורין וו"ן בלעז כזה שהוא זורה שעורין שלא יהו כולן גולין למקום אחד:
עָֽצְמוּ־לִי אַלְמְנוֹתָו מֵחוֹל יַמִּים הֵבֵאתִי לָהֶם עַל־אֵם בָּחוּר שֹׁדֵד בַּֽצׇּהֳרָיִם הִפַּלְתִּי עָלֶיהָ פִּתְאֹם עִיר וּבֶהָלֽוֹת׃
Their widows are increased to me above the sand of the seas: I have brought upon them, upon the mothers of the young men, a spoiler at noonday: I have caused tumult and terrors to fall upon it suddenly.
Their widows are increased to me above the sand of the seas: I have brought upon them, upon the mothers of the young men, a spoiler at noonday: I have caused tumult and terrors to fall upon it suddenly.
Rashi
עצמו לי. רבו לפני אלמנותיו:
על אם. על ירושלים שהיתה עיר ואם בישראל:
ובצהרים. הכל יהא גלוי לפניו כל גנזי מטמונם:
הפלתי עליה פתאום עיר. השכנתי עליהם פתאום גייסות של עיר ובהלות רבות, ויש פותרים עיר ל' שונא כמו ויהי עריך (שמואל א כ״ח:ט״ז) ופשרי' לערך (דניאל ג):
אֻמְלְלָה יֹלֶדֶת הַשִּׁבְעָה נָפְחָה נַפְשָׁהּ (באה) [בָּא] שִׁמְשָׁהּ בְּעֹד יוֹמָם בּוֹשָׁה וְחָפֵרָה וּשְׁאֵרִיתָם לַחֶרֶב אֶתֵּן לִפְנֵי אֹיְבֵיהֶם נְאֻם־יְהֹוָֽה׃ {ס}
She that has born seven languishes: she has fainted away; her sun is gone down while it was yet day: she has been ashamed and confounded: and the residue of them will I deliver to the sword before their enemies, says the Lord.
She that has born seven languishes: she has fainted away; her sun is gone down while it was yet day: she has been ashamed and confounded: and the residue of them will I deliver to the sword before their enemies, says the Lord.
Rashi
אמללה יולדת השבעה. שומרון וכנסייה של עשרת שבטים שעמדו מהם ז' משפחות כבר אומללה וגלתה:
ושאריתם. אלו יהודה וקצת בנימן שנשתיירו בישראל לחרב אתן אלו הן שבע משפחות ירבעם בן נבט וביתו בעשא וביתו עמרי וביתו יהוא וביתו מנחם וביתו פקח וביתו הושע וביתו:
נפחה נפשה. ל' דאבה נפשה מתרגמינן ודאבון נפש (דברים כ״ח:ס״ה) ומפחן נפש:
בעוד יומם. בלא זמנם מהרו ליפול כך נדרש במס' גיטין, ובמדרש רבי תנחומא דרשו כלפי ירושלים ומונה שבעה רשעים יהורם יהואש אחז מנשה אמון יהויקים צדקיהו אך יש למנות עוד רחבעם אביה אמציה אחזיה:
וחפרה. ל' בושת:
משה ושמואל. שניהם נזקקו לבקש רחמים על ישראל ומתחלה החזירום למוטב ואח"כ התפללו עליהם ולא עלה בלבם להשיב אפי עד שהחזירום למוטב, משה שימו איש חרבו וגו' (שמות ל״ב:ל׳) ויזר על פני המים וגו' (שם) ואח"כ אעלה אל ה' אולי אכפרה, שמואל במצפה ויסירו בני ישראל את הבעלים (שמואל א ז׳:ה׳) ואח"כ קבצו את כל ישראל המצפתה ואתפלל עליכם (שם) אתה אינך יכול להשיבם אלי לכך אל תתפלל עליהם: