Daniel 2:1-13 · Pshat

2:1

וּבִשְׁנַת שְׁתַּיִם לְמַלְכוּת נְבֻֽכַדְנֶצַּר חָלַם נְבֻֽכַדְנֶצַּר חֲלֹמוֹת וַתִּתְפָּעֶם רוּחוֹ וּשְׁנָתוֹ נִהְיְתָה עָלָֽיו׃

And in the second year of the kingdom of Nevuchadnezzar [i.e., the second year after the destruction of the Temple], Nevuchadnezzar dreamed dreams and his spirit throbbed within him, [(both the dream and its meaning evading him)], and his sleep was broken upon him.

Rashi

ובשנת שתים למלכות נבוכדנצר. אי אפשר לומר כן אלא בשנת שתים לחורבן הבית כך שנויה בסדר עולם וקראו למלכות נבוכדנצר על שהראה זדונו לכנס לתוך דביר מלכו של עולם:

ותתפעם רוחו. בפרעה נאמר ותפעם רוחו (בראשית מ״א:ח׳) שלא נעלם ממנו אלא פתרון החלום וכאן שנעלם ממנו גם החלום נכפלה הלשון ותתפעם לשון פעימה והלימה, ובחומש פירש"י ז"ל לשון נקיפה:

נהיתה עליו. לשון שברון כמו (יחזקאל ו) הווה על הווה:

2:2

וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לִקְרֹא לַֽחַרְטֻמִּים וְלָֽאַשָּׁפִים וְלַֽמְכַשְּׁפִים וְלַכַּשְׂדִּים לְהַגִּיד לַמֶּלֶךְ חֲלֹמֹתָיו וַיָּבֹאוּ וַיַּֽעַמְדוּ לִפְנֵי הַמֶּֽלֶךְ׃

And the king bade (them) to call the bone-conjurers, the astrologers, the magicians, and the Kasdim [(diviners)] to tell the king [the import of] his dreams. And they stood before the king.

2:3

וַיֹּאמֶר לָהֶם הַמֶּלֶךְ חֲלוֹם חָלָמְתִּי וַתִּפָּעֶם רוּחִי לָדַעַת אֶֽת־הַחֲלֽוֹם׃

And the king said to them: I dreamed a dream, and my spirit was agitated [in my craving] to know the dream.

2:4

וַֽיְדַבְּרוּ הַכַּשְׂדִּים לַמֶּלֶךְ אֲרָמִית מַלְכָּא לְעָלְמִין חֱיִי אֱמַר חֶלְמָא (לעבדיך) [לְעַבְדָךְ] וּפִשְׁרָא נְחַוֵּֽא׃

And the Kasdians spoke to the king in the language of Aram: O king, live for ever; tell thy servants the dream, and we will declare the interpretation.

Rashi

לעלמין חיי. לעולם יחיה:

אמר חלמא לעבדך. אמור החלום לעבדך:

2:5

עָנֵה מַלְכָּא וְאָמַר (לכשדיא) [לְכַשְׂדָּאֵי] מִלְּתָה מִנִּי אַזְדָּא הֵן לָא תְהֽוֹדְעוּנַּנִי חֶלְמָא וּפִשְׁרֵהּ הַדָּמִין תִּתְעַבְדוּן וּבָתֵּיכוֹן נְוָלִי יִתְּשָׂמֽוּן׃

The king answered and said to the Kasdians: The thing is gone from me. If you will not make known to me the dream with its interpretation, you will be cut in pieces and your houses will be made dunghills.

Rashi

מילתה מני אזדא. הדבר ממני הלך:

הן לא תהודעונני חלמא ופשריה. אם לא תודיעוני החלום ופתרונו:

הדמין תתעבדון. לאברים תתחתכו והרבה יש בגמרא הדומי הדמוה במסכת גיטין:

נולי. אשפה:

יתשמון. לשון וישם יהון שומות לאשפות:

2:6

וְהֵן חֶלְמָא וּפִשְׁרֵהּ תְּֽהַחֲוֺן מַתְּנָן וּנְבִזְבָּה וִיקָר שַׂגִּיא תְּקַבְּלוּן מִן־קֳדָמָי לָהֵן חֶלְמָא וּפִשְׁרֵהּ הַחֲוֺֽנִי׃

But if you declare the dream and its meaning, you shall receive of me gifts and rewards and great honor; but, declare to me the dream and its meaning.

Rashi

והן. ואם:

ונבזבה. דורנות:

להן. אך:

החוני. תגידו לי:

2:7

עֲנוֹ תִנְיָנוּת וְאָמְרִין מַלְכָּא חֶלְמָא יֵאמַר לְעַבְדוֹהִי וּפִשְׁרָה נְהַחֲוֵֽה׃

They answered a second time and said: Let the king tell his servants the dream, and we will declare its meaning.

Rashi

תנינות. שנית:

נהחוה. נגיד:

2:8

עָנֵה מַלְכָּא וְאָמַר מִן־יַצִּיב יָדַע אֲנָה דִּי עִדָּנָא אַנְתּוּן זָבְנִין כׇּל־קֳבֵל דִּי חֲזֵיתוֹן דִּי אַזְדָּא מִנִּי מִלְּתָֽא׃

The king answered and said: I know for a certainty that this time you are relegated [to death] for you see that the thing has gone forth from me [and yet you ask me a second time.]

Rashi

מן יציב ידע אנה. באמת יודע אני:

יציב. דבר אמת ויציב:

די עדנא אנתון זבנין. אשר זו השעה אתם מסורים למות:

כל קבל די חזיתון. כל כנגד שאתם רואים שהלך ממני הדבר ואתם כופלים לי להגיד לכם:

2:9

דִּי הֵן־חֶלְמָא לָא תְהֽוֹדְעֻנַּנִי חֲדָה־הִיא דָֽתְכוֹן וּמִלָּה כִדְבָה וּשְׁחִיתָה (הזמנתון) [הִזְדְּמִנְתּוּן] לְמֵאמַר קׇֽדָמַי עַד דִּי עִדָּנָא יִשְׁתַּנֵּא לָהֵן חֶלְמָא אֱמַרוּ לִי וְֽאִנְדַּע דִּי פִשְׁרֵהּ תְּהַחֲוֻנַּֽנִי׃

Now if you will not make known to me the dream [and its interpretation], there is but one law for you [i.e., to die]. And (if) you prepare lying and corrupt words to speak before me, before the time changes [from day to night], you will die. Therefore, tell me the dream, and I shall know that you can declare its interpretation to me.

Rashi

די הן חלמא לא תהודעינני. שאם החלום ופתרונו לא תודיעוני אחת היא דתכם למות:

ומלה כדבה ושחיתה הזדמנתון. או אם דבר כזב ונשחת תכינו עצמכם לומר לפני:

עד די עדנא ישתנא. עד אשר ישתנה העת כלומר קודם נטות צללי ערב שישתנה מועד הבוקר:

עד די עדנא ישתנא. ל' גערה וגזום הוא כך יענש והעונש כבר פירש למעלה ודוגמתו לכן כל הורג קין (בראשית ד׳:ט״ו):

להן. אך החלום אמרו לי מה חלמתי, ואדע כ"ש שהפתרון תגידו:

2:10

עֲנוֹ (כשדיא) [כַשְׂדָּאֵי] קֳדָם־מַלְכָּא וְאָמְרִין לָֽא־אִיתַי אֱנָשׁ עַל־יַבֶּשְׁתָּא דִּי מִלַּת מַלְכָּא יוּכַל לְהַחֲוָיָה כׇּל־קֳבֵל דִּי כׇּל־מֶלֶךְ רַב וְשַׁלִּיט מִלָּה כִדְנָה לָא שְׁאֵל לְכׇל־חַרְטֹם וְאָשַׁף וְכַשְׂדָּֽי׃

The Kasdians answered and said: There is not a man upon the earth who can declare the king's matter; for no king, lord, nor ruler has asked such things of bone-conjurer, or astrologer, or Kasdian.

Rashi

די מלת מלכא. אשר דבר המלך יוכל להגיד:

כל קבל. כל כנגד כלומר תשובתינו זו אמת היא לעומת שלא היה מלך מעולם ששאל דבר כזה:

מלה כדנה. דבר כזה:

ואשף. הדוחק במזל:

2:11

וּמִלְּתָא דִֽי־מַלְכָּה שָׁאֵל יַקִּירָה וְאׇחֳרָן לָא אִיתַי דִּי יְחַוִּנַּהּ קֳדָם מַלְכָּא לָהֵן אֱלָהִין דִּי מְדָרְהוֹן עִם־בִּשְׂרָא לָא אִיתֽוֹהִי׃

And it is a hard thing that the king demands, and there is none other that can declare it before the king, except the angels, whose dwelling is not with flesh.

Rashi

יקירה. כבדה ומשאה כבד:

ואחרן לא איתי די יחוינה. ואחר אין אשר יגידה:

להן אלהין. אך המלאכים אשר מדורם עם בשר ודם איננו:

מדריהון. מגוריהון ומדרש רבי תנחומא ואחרן לא איתי. ואהרן לא איתי כהן הלובש אורים ותומים אינו כאן שיגיד לך אמר להם כל כך היה כח באותו בית ונתתם לי עצה להחריבו מיד כעס וצוה להרגן:

2:12

כׇּל־קֳבֵל דְּנָה מַלְכָּא בְּנַס וּקְצַף שַׂגִּיא וַאֲמַר לְהוֹבָדָה לְכֹל חַכִּימֵי בָבֶֽל׃

This roused the king's ire and wrath, and he commanded to destroy all the wise men of Bavel.

Rashi

כל קבל דנה. לעומת התשובה הזאת:

מלכא בנס וקצף שגיא. היה המלך בזעף וקצף גדול:

בנס. בזעף, והנם זועפים (בראשית מ׳:ו׳) ת"א והא אינון נסיסין:

ואמר להובדה. ויאמר להאביד, וי"ו של ואמר נתעצמו בו מנחם ודונ"ש, מנחם דחק עצמו לתת ב' של בנס ביסוד התיבה ולא פתר בנס וקצף לשון שמות דברים אלא לשון פעל רגז וקצף הרבה ואמר להאביד וי"ו שבואמר דחקו לפתור כן ודונש אמר אי אפשר להיות ב' בנס יסוד בתיבה אלא שם דבר הוא וכן פתרו בזעף וקצף גדול אמר להאביד ושם הוי"ו טפילה ויתירה כמו וי"ו של ורכב וסוס (תהילים ע״ו:ז׳), ואני אומר אין הוי"ו דחוקה להיות טפילה ויתירה כי כן פתרונו מלכא בנס וקצף שגיא המלך נהיה בזעף וקצף גדול ואמר בזעפו להאבידם ומן המקראות קצרי לשון היא:

2:13

וְדָתָא נֶפְקַת וְחַכִּֽימַיָּא מִֽתְקַטְּלִין וּבְעוֹ דָּנִיֵּאל וְחַבְרוֹהִי לְהִתְקְטָלָֽה׃ {ס}

And the decree went forth that the wise men should be slain; and Daniel and his companions were sought to be slain.

Rashi

ודתא נפקת. דת המלך וגזירתו יצא במדינה:

ובעו דניאל וחברוהי להתקטלה. ונתבקשו דניאל וחביריו ליהרג:

Daniel 2:1-13 דניאל ב׳:א׳-י״ג

Where next

Keep reading